כללי

ג'ינג'ר נגד בחילות בהריון

מעוניינת ליטול ג'ינג'ר נגד בחילות בהריון ? ג'ינג'ר או בשמו השני זנגביל רפוא הינו צמח רב שנתי בעל שורש מעובה. לצמח מגוון עצום של יתרונות רפואיים נוכח רכיבים אנטי פטרייתיים, אנטי בקטריאליים, אנטי דלקתיים, ואנטי נגיפיים. הצמח מכיל ויטמיני A,C.E B ,אשלגן, מגנזיום, נתרן, סידן וברזל. יש מגוון שימושים לצמח המרפא. יש המשתמשים בו לטיפול בכאבי בטן לשם הפחתת גזים, הרגעת קלקולי קיבה. יש המשתמשים בו לטיפול במצבי צינון ושפעת היות והוא ידוע כאנטי נגיפי ונוגד רעלים. משחת ג'ינגר חמה יכול לסייע להפחתת כאבי מפרקים בנוסף, נשים בהריון עושות בו שימוש להקלה של בחילות בוקר על ידי לעיסת חתיכה קטנה עם דבש להפחתת החריפות החזקה.

ג'ינג'ר נגד בחילות בהריון
רוצה להשתמש בתבלין ג'ינג'ר נגד בחילות בהריון. ג'ינג'ר הוא חומר נוגד בחילות והקאות. מחקר שבדק את השימוש בג'ינג'ר בתקופת ההריון מצא שהוא יעיל להפחתת בחילות והקאות. המחקר עקב אחרי 120 נשים במהלך 20 שבועות להריון עם סימפטומים של בחילות בוקר. במחקר נמצא כי 1500 מ"ג של אבקת ג'ינגר יבשה במהלך 4 ימים שיפר את מצב הבחילות וההקאות. בנוסף, נמצא שהילודים שאימהותן צרכו ג'ינג'ר בתקופת ההריון היו בעלי משקל ממוצע נורמלי וציון אפגר תקין. כיום השימוש בג'ינגר בכמות של תיבול מזון נחשבת לבטוחה ונטילת 1 גרם אבקה במינון יומי נתפסת כבטוחה ומסייעת כנגד בחילות אך מינון יומי גבוה עלול להיות לא בטיחותי בהריון. הנחת היסוד הינה כי עלול לעורר הצרות של כלי הדם, תכווצויות קיבה, צרבת ולייצר אי נוחות.

מוצרים בשוק נגד בחילות הריון המכילים ג'ינג'ר:
תרופת דיקלקטיל –  המכילה ג'ינג'ר, וטימין B6  ודוקסיל אמין – נדרש מרשם רופא נשים או רופא משפחה. תרופה אנטי היסטמינית נוגדת בחילות והקאות. בטוחה לשימוש בתקופת ההריון לפי מינון מאושר על ידי רופא.
תמצית ג'ינגר בשילוב ויטמין B6   של חברת SUPHERB – לשימוש נגד בחילות והקאות בתקופת ההריון.
ג'ינג'ר למציצה לבחילות של חברת סנסי טבע – סוכריות מציצה בטעם הדרים
ג'ינג'ריות B  אלטמן –  סוכריות מציצה  הכוללות ג'ינג'ר וויטמין B6 בטעם לימון (כוללות גם סוכרלוז כממתיק).

המידע הנ"ל אינו תחליף להתייעצות עם רופא נשים או תזונאית הריון. רצוי בכל מצב של נטילה קבועה של עשבי מרפא ותבלינים להתייעץ קודם לכן עם רופא או תזונאית הריון. ההתייעצות חשובה לגבי מינון כאשר התוסף נלקח באופן קבוע בהריון.

מחקרי שימוש בג'ינג'ר בתקופת ההריון
Willetts KE,Ekangaki A, Eden JA.  2003  Effect of a ginger extract on pregnancy – induced nausea: A , ,randomised  controlled trial. The Australian and New Zealand Journal of Obstetrics and Genecology, PubMed

טימין בהריון
האם מותר, אסור ומה ידוע ? טימין הינו צמח תיבול נהדר, נפלא לתיבול סלטים, עדשים ומנות עוף. השימוש השכיח בטימין הוא כעשב טיבול למנות של סלטים חיים, מנות מבושלות או כתוספת לתה או כשמן. בנוסף, בתקופת שאינן הריון מהווה תוסף טבעי נהדר כאנטי אוקסידנט ומונע זיהומים.

חוקים פיטורי עובדת בהריון

דיכאון היא מצב המתבטא בירידה משמעותית במצב הרוח, אובדן התעניינות והנאה מפעילויות , ירידה נכרת באנרגיה והתעייפות מהירה מתפקוד. מצב זה מגיע בעוצמה וברציפות ובמשך שבועים לפחות. חומרת הדיכאון קשורה לחומרת הסימפטומים  והירידה ברמת התפקוד. הדיכאון מתבטא בהבט הרגשי, הקוגניטיבי, המוטיבציוני והפסיכופיזיולוגי.

במרכיב הרגשי – המצב רוח בתקופת הדיכאון מתאפיין בעצבות, חוסר תקווה ויאוש. יש אובדן עניין והנאה מפעילויות חיים. ישנם התקפי בכי. מצב הרוח הירוד הינו קבוע, לעיתים קיים קושי במהלך היום אך באופן כללי המצב רוח אינו משתנה לטובה. לעיתים קרובות עולות תחושות של רגשות אשם, ביקורת, שנאה עצמית. לעיתים תחושות של אי שקט ומתיחות או מאין אדישות למציאות הקיימת.

המרכיב הקוגניטיבי – מהלך החשיבה איטי, ישנם קשיי זיכרון והססות לפעולה. תוכן החשיבה מאופיין בראיה פסימית ושלילית של המציאות תוך ביקורת עצמית גבוהה שאינה תואמת את המציאות. ההווה, העבר והעתיד נצבעים בשחור ומתוארים בעיניים שליליות. מחשבות יכולות לעסוק במוות, מחשבות אובדניות ומחשבות היפוכונדריות.

המרכיב הרגשי מוטיבציוני – נוכח המחשבות והרמה האנרגתית הנמוכה יש הזנחה עצמית, המנעות מפעילויות רבות שלפני הדיכאון היו קלות ופשוטות. ישנה הפחתה משמעותית ביוזמה, ברצייה ובמוטיבציה ולכן יש פחות ופחות קבלת החלטות ועשייה. רמת האנרגיה נמוכה מאוד ומובילה לתחושת חולשה ועייפות. לאור מצב זה יש הפחתה משמעותית בפעילות ומעורבות חברתית ולעיתים גם העדר קשר עם בני משפחה. יש נטיה להסתגרות, לעיתים יש קושי בישיבה לאורך זמן ונטיה לשיטוט לכאן ולכאן.

המרכיב הפסיכו פזיולוגי – ישנם תלונות על כאבי ראש, בטן, קיימת ירידה בתאבון ולעיתים אובדן משקל גוף או לחלופין בולמוס אכילה. ישנם הפרעות שינה – קושי להירדם והתעוררות מוקדמת בבוקר.

משחק סימבולי והתפתחות השפה
השנה הראשונה לחיים מאופיינת בלמידה סנסו מוטורית. במסגרתה לומד הילד כי תנועה או פעולה מוטורית מייצרת אפקט סביבתי כלשהו. מתוך התפתחות השפתית והחברות משתנה החשיבה . השפה מאפשרת לילד לשתף את מחשבותיות, רצונותיו ומעשיו. היא מאפשרת לו לבנות זיכרון ולשחזר את פעולותיו ולחשוב על תוצאות עתידיות של מעשיו. לצד היכולת של השפה לקדם את הבנת העצמי היא מאפשרת לקדם את התקשורת ואת הבנת הזולת.  בין השנה השניה לשנה השבעית לחיים ישנם שינויים ומעברים רבים בתחום החשיבה. החשיבה מאופיינת באגוצנטרית ומונעת יכולת התבוננות אובייקטיבית. הצורה השניה היא החשיבה המסתגלת לזולת ולמציאות כהכנה לחשיבה לוגית.

חשיבה אגוצנטרית מופיעה היטב במשחק סימבולי. המשחק מופיע לפני התפתחות יכולת הדיבור אך מתבטא ומתפתח דרכו. ככל שהשפה מתפתחת משתכלל המשחק הסימבולי וכולל המשגה, הסברים, דיאלוג המייצג לעיתים חובות, כללים ומוסכמות חברתיות. המשחק הסימבולי הכולל משחק הכנת מזון, משחק הפעללת מכוניות, משחק חולה ורופא  מייצר לילד מציאות רצויה לו וכך מסגל את המציאות לילד עצמו. באמצעות משחק סימבולי משותף עם הילד ניתן לקדמו לרכישת מילים, הבנת מושגים, עידוד שליפה ובניית משפטים והבנת רצף פעולות. מטפלים התפתחותיים רבים מקדמים את החלק השפתי במשחק הסימבולי ובכך גם מקדמים את רעיון המשחק

תפיסה אגוצנטרית של הילוד היא תפיסה עימה נולד. משמעות הדבר היא שעם הלידה אין הבדלה בין האני לבין העולם החיצוני. העולם החיצוני אינו מפולג או נבדל .זאת הסיבה שהאני הוא המרכז. ככל שיגדל התינוק הוא יעבור מאגוצנטריות בלתי מודעת לבניית הבנה של עולם חיצוני ואובייקטיבי יותר. ישנם מספר תהליכים קוגניטיביים המאפיינים תהליך זה המתרחשים בשתי השניים הראשונות לחיים.  הבנת האובייקטים סביבם וכיצד פועלים, הבנת המרחב, הסיבתיות והזמן. כל אלו נלמדות מתוך התנסות וחוויה .

תחום הבנת האובייקטים מתייחסת ליכולת להבין את קביעות האובייקט. אותה הבנה שאובייקט ממשיך להתקיים גם אם אינו נראה לעין. לפני השנה הראשונה אין יחוס עצמאי לאובייקטים  אם עיני התינוק אינו רואה אותם. גם אם נכסה בבד את הצעצוע, לא בהכרח יחפש אותו מתחת לבד גם אם עיניו ראו את תהליך הכיסוי. ההנחה היא שכל אובייקט קשור לסיטואציה שונה ואין תנועה בין הסיטואציות. בסוף הנה הראשונה לחיים יתחיל הילד לחפש את החפצים במקומות שאינם שדה ראייתו. זהו למעשה סימן ראשוני לההבנת העולם שבחוץ. התינוקמפתח הבנה שאובייקטים, שכמובן אינם קשורים אליו, ממשיכים להתקיים גם כשאינו באינטראקציה מולם. התפתחות המרחב קשורה לתהליכי ראיה, מישוד וחקירת פה. בסוף השנה השניה המאפשר לפעוט להבין יותר טוב את היחסים בין האובייקטים. זוהי תוצאה של התנסות סנסו מוטורית.

הסיבתיות היא גם מקור ליציאה מאגוצנטריות. בעוד התינוק יתפוס את תוצאת פעולתו כמקרית , הוא ילמד בהדרגה על הקשר בין המגע במובייל לצליל שמפיק. כך קושר בין התנועה או הפעולה לתופעת הענוע. כשיבין סיבתיות זאת יכליל אותה ויקשר את הפעולה הפיזית (משיכה, טלטול וכד') לתוצאות החושית. בהתחלה הוא יעשה זאת מרחוק ויחשוב שעצם ההסתכלות על המובילתפעיל אותו (סיבתיות מאגית). לאחר מכן בסוף השנה השניה יבין סיבתיות אובייקטיית שקשורה למיקומו והקשר בין פעולתו על אביזרים לתוצאותיהם.  למעשה כך החקירה דרך התנועה והתחושה מאפשריםלילד להבין את עולמו ולהשתחרר מאגוצנטריות תפיסתית לא מודעת להבנת יקום מעשי וחיצוני יותר

סימנים לשיתוק מוחין אצל תינוקות

שיתוק מוחין היא חבלה מוח המתרחשת לפני, סמוך או אחרי הלידה או בינקות המוקדמת. 30 אחוז מהסיבות הם גורמים לפני הלידה, 60 אחוז מהסיבות משוייכות לזמן הלידה עצמו ו10 אחוז מהסיבות קשורות לבעיות וסיבוכים אחרי לידה. חבלה זאת מפריעה להתפתחות הנורמלית של המוח. התוצאה של חבלה זאת היא חוסר קואורדינציה בפעילות השרירים עם קשיים בטונוס שרירי, תנוחה ושיווי משקל. במצבי שיתוק מוחין ישנן בעיות נוספות פעמים רבות כמו בעיות דיבורי, אינטגרציה סנסו מוטורית, בעיות למידה, התקפים אפילפטים ובעיות רגשיות.  שיתוק מוחין מתרחכש בשכיחות של 2 לידות לכל אלף לידות חיות. התקדמות הרפואה לא מפחיתה את מספרים אלו היות ויותר משאבים מושקעים בהצלת פגים ותינוקות .הסיבות לשיתוק מוחין אחרי הלידה הם חשיפה לקרני רנטגן, רעלת הריון, מחלות כרוניות, לחץ דם גבוה, ריבוי עוברים, קרבת משפחה בין הורים או אי התאמה דמית בין ההורים בעיקר מסוג RH שגורם לצהבת פתולוגית. סיבות לשיתוק מוחין אחרי לידה הם לידה טרומטית, מרדמת עם חמצן, הפרדות שליה, נתק חבל התבור, לידה ממושכת מאוד או זירוז לידה. סיבות לשיתוק מוחין לאחר לידה הם סיבוכי פגות, דלקת קרום המוח, חבלות ראש, מחלות עצבים, סיבוכי מחלות ילדות, מחלת הנפילה וטבעיה והנשמה מלאכותית.

מקום הפגיעה בשיתוק מוחין יכול להתרחש בכמה סוגי מיקומים:
פאפלגיה – מצב של פגיעה בשתי רגלים בלבד, מצב נדיר
המיפלגה – פגיעה בפלג גוף שמאלי או ימני לאורך
טריפלגיה – פגיעה שתי הרגלים ויד אחת
קואורדרופלגיה – פגיעה בכל אחת מארבע הרגלים.
דיפלגיה – פגיעה בכל ארבע גפים, יותר ברגליים מאשר בידיים
המיפלגיה כפולה – פגיעה בכל ארבע גפיים, יותר בידיים מאשר ברגליים הנגרם מפגיעה בהמיספרה אחת ולאחר מכן פגיעה בהמיספרה שניה.

שיתוק מוחין התבטא בטונוס אבנורמלי, בעיות בהפקת תנועה, טווחי תנועה מוגבלים ןקונטרקטורות , רפלקסים פתולוגים  קשיים בקשר עין יד וקשיי תפיסה וקוגניציה. הטיפול כולל מעטפת של טיפולי פיזיותרפיה, הידרותרפיה, ריפוי בעיסוק, התאמות אביזרים, טיפול רגשי והוראה מתקנת.

חומרי יצירה לגיל הרך
הכיף הגדול לעבוד עם ילדים בגיל הרך הוא לחוש, לחקור וליצור. ילדים בגיל הרך לומדים בעיקר דרך החושים. הם צריכים לגעת, למשש, להזיז, למעוך. כל פעולה היא חוויה חושית הכוללת את ערוצי הראיה, השמיעה, המישוש והריח. מתלבטים האם לשמור או לזרוק חומרים וכלים שעשויים לשרת אתכם ליצירה עם הילדים. להל"ן רשימה של מגוון חומרי מטבח ובית שמומלץ לשמור בידיעה שבני הגיל הרך יהנו מהם.
כדורים בגדלים שונים, ניילון בועות לפיצוץ, נרות, פחיות קפה עם מכסים, קופסאות קורנפלקס, שעועית יבשה,  דגנים או פסטה מיובשים או פגי תוקף, פקקי שעם, נוצות משחק, תבניות אלומניום חד פעמיות, סלסילות של תותים או פטריות, כפתורים, פיסות נייר צבעוניות, מעטפות, לבד, מקלות אכילה סינים, קו]סאות, נייר אלומניום, קטלוגים של איקאה, תצלומים ישנים ל בני משפחה, , מקלות ארטיק, עיתונים ישנים, סלילי חוטים, לוחות שנה ישנים.

חומרים שמומלץ לקנות
חרוזים בגדלים שונים, צבעים קטנים, פעמונים, דבק, מספריים, בריסטולים, מגנטים, נייר צלופן, מדבקות, פונפונים, עפרונות, מחורר, מהדקים, גומי, סרגל.
קיומם של חומרי יצירה זמינים בשימוש נבון ובהשגחה יכוה לייצר שפע של רגעי חקירה, יצירה ופנאי איכותי לילד ולהורים. זהו זמן נהדר לאינטראקציה, הכרות של חומרים, רעיונות, פיתוח תהליכי תכנון ופתרון בעיות. יצירה יכולה להפוך להיות חלק ממשחק סימבולי (משחק כאלו) ולהוות מקור טוב לשיח, הסברים והתפתחות מילולית. בעידן של מגפת מסכים וזמני מסך ארוכים חשוב מאוד לאפשר ולהנגיש גם היום את השימוש בחומרי יצירה.

על זיכרון וחשיבת עתיד אצל תינוקות

האם ידעת שחשיבת העתיד אצל ילדים מבשילה רק בגילאי חמש עד שבע ? לעומת זאת אל בעלי חיים מבשילה קודם לכן. מחקרים מראים כי תפיסת הזמן והעתיד בפרט מתחילה בשלב מאוחר של הילדות . ישנם שתי גישות פסיכולוגיות עיקריות העוסקות בהבנת התפתחות הזמן. לפי הגישה הפסיכואנליטית של פרויד . תפיסת הזמן מקושרת להתפתחות האגו ודחיית סיפוקים. בתקופת הינקות התינוק רוצה לקבל מייד סיפוק לרצונותיו. הוא רעב ולכן בוכה שרוצה לאכול מיד. ואולם, בעזרת הוריו לומד התינוק לדחות סיפוקים על ידי הפער המפתח בין הזמן שבו מעוניין לאכול ובין הזמן שמקבל את האוכל. בהדרגה לומד התינוק להתאים את הקצב הפנימי לקצב החיצוני הנורמטיבי סביבתי.  בשלב הצעיר אצל תינוקות, הילדות היא מאין אירועים קצרים שנשכחים מהר ואינם קשורים זה לזה. ככל שהילד גדל הוא זוכר טוב יותר את העבר ולומד לקשר בין ארועי עבר והווה. בהדרגה לומד ליצור מהם רצף.

הסבר נוסף להתפתחות הבנת הזמן והעתיד מבוססת על הגישה הקוגניטיבית של פיאז'ה. גישה זאת מתייחסת להתפתחות הבנת הזמן בהקשר של התפתחות התנועה במרחב. תינוק בתחילת דרכו לפי פיאזה נעדר תפיסת זמן. התחלת ההתפתחות קשורה לזיהוי של רצף אירועים והבנה שאירוע א' מגיע לפני אירוע ב'. כלומר הוא לומד להכיר את האירועים והסדר בהם מתרחשים. בשלב מאוחר יותר לומד להבחין ארועים ארוכים וקצרים יותר. בשלב מתקדן לומד להאט או לזרז קצב של פעולה. כל התהלכים האלו תורמים להתפתחות הבנת מושגי רצף, הקשורים למושג הזמן. בנוסף, על מנת שיתפתחמימד הזמן צריכים להתפתח ייצוגים סמלים של הארועים בחייו של התינוק והסדר בהם מופיעים. היות ויכולת הזיכרון אצל תינוקות אינה מפותחת דיו כבסיס להבנת זמן וניבוי, רבים מהאירועים נחווים כרגעים מבודדים ונפרדים, ללא קשר ביניהם.

רק בגיל חמש לפי פיאזה יש הבנה טובה של הבחנה בין עבר הווה ועתיד. כמו כן נוצרת בתקופה זאת יכולת  יצירת התסריט במוח ועל פיו חיזוי העתיד. התמצאות בזמן באופן מדוייק יותר מתרחשת סביב גיל שבע והבנה של מימד זמן רחוק כמו היסטוריה רק בגיל ההתבגרות.

קראו עוד בטודלרס על התפתחות קוגניטיבית של תינוקות