מהו חפץ מעבר, השימוש המתאים בו והגמילה

3.8.2017

כמעט לכל ההורים מגיע השלב שבפשוט נמאס. נמאס שאם שכחו את שמיכי או דובי הילד יצרח ויבעט ויכנס להתקף זעם. נמאס לכם שאם החפץ הולך לאיבוד הלב יורד לתחתונים מרוב לחץ . לילדים רבים יש חפץ שהם קשורים אליו. שמיכה, דובי או בובה . חפצים אלו מכונים לעיתים חפצי מעבר והם משרתים את הצורך של הילד במשהו מוכר ומרגיע. אנחנו המבוגרים למדנו אם השנים להרגיע את עצמנו במצבי לחץ ומתח, הילדים טרם למדו לעשות זאת עצמאית וחפץ המעבר עוזר להם בזאת.

הידעתם ? הצמדות לחפץ מעבר בדרך כלל מתרחשת סביב גיל חצי שנה וישנם ילדים שמוותרים על חפצים אלו רק בגל שש או שבע. חלקם לומדים להחליף את הצורך בחפץ מעבר באהבה לבגד אחר שמזכיר את חפץ המעבר וחלקם מתגברים על הצורך.

שימוש בחפץ מעבר ככלי חיובי בקליטה בגן
גנים רבים וטובים משתמשים בחפץ מעבר ומעודדים ילדים להביא אותם כתהליך הכניסה וההיקלטות בגנים חדשים ובעזרה בהירדמות במעונות יום. חפץ מעבר יכוללספק מקום חיובי ומרגיע ולכן אין כל הגיון למהר להוציא אותו מחיי הילד. יחד אם זאת ככל שהזמן עובר והילד מתאקלם בסביבת הגן החדש יש מקום להפחית את זמן השימוש בו ולהציע לילד דרכים מגוונות ושונות להרגעה עצמית.

האם יש הגיון לנסות לגמול ילד מהדובי או השמיכי או פשוט לתת לזמן לעשות את שלו (ולהמשיך להביא את החפץ לכל מקום)?
כדאי לשקול גמילה מחפץ מעבר רק אם החפץ מפריע בשגרת היום או מפריע להשתלב בסביבת הגן או הבית. לדוגמא, במצב שהילד מוכן לשחק רק עם הדובי שלו או רוצה רק לישון עם השמיכי שלו ולא לשחק בזמן עירות. חשוב גם בו זמנית לגוון את דרכי ההרגעה של הילד ולא להציע את השמיכי או הדובי גם כשהוא איתכם. כך תלמדו גם אתם וגם הילד כיצד להרגיע וגם להירגע בדרכים אחרות. זכרו שכוח ההרגעה והרוגע נמצא אצלכם. אתם יכולים להרגיע את ילדיכם בצורה הטובה ביותר דרך מילים, מגע גופני, סביבה תומכת והסחות.

מה המשמעות של גמילה מחפץ מעבר ואיך עושים זאת ?
כדי להבין כמה חשוב להתייחס ברצינות לחפצים אלו צריך להבין שגמילה מחפץ מעבר היא כמו פרידה מיצור חי עבור הילד. החפץ מספק לילד מענה לצורך כלשהו וכשלקחתם אותו לא אפשרתם לילד לקבל מענה רגיל לצורך שלו. זאת הסיבה שאם גומלים מחפץ מעבר צריך לספק לילד תחליפים כמו יותר יותר מגע, יותר פעילות, יותר הקשבה לצרכיו הרגשיים. חשוב גם לאפשר לדבר ולהזכר בחפץ ולא להשתיק את הנושא. חשוב לגלות אמפתיה לקושי של הילד להפרד מהחפץ ולעודד ולשבח אותו על יכולתו לעשות זאת.