רובנו מתארים גמילה ממוצץ כתהליך מהיר המתרחש ביום אחד לאחר החלטת הורים והטרמה לילד. ואולם לא לכל הילדים מתאימה גמילה מהירה ולא כל חיי ילדינו צריכים להצבע בכן,לא , שחור ולבן. ישנם ילדים שזקוקים לגמילה הדרגתית ממוצץ. למי מתאים ומתי זה קורה ? ישנם הורים שמתארים את ילדיהם סוערים מאוד, לא רגועים או עצבניים. הם מספרים שהמוצץ הוא אמצעי ההרגעה היעיל ביותר ולעיתים רק איתו הילד יכול להשתתף בפעילויות משפחתיות שונות או להישאר רגוע. כמובן שמדובר בהרגל ושניתן בהדרגה ללמד את הילד להשאר שליו בלעדיו אך מדובר בתהליך ארוך ומאתגר. לצד מצבו הרגשי של הילד, ישנם מצבים מאתגרים וממושכים שגם בהם גמילה הדרגתית ממוצץ יכולה להתאים יותר מגמילה מהירה. מצבים כמו גמילה במקביל למעבר לגן ילדים חדש, מצב שבו גומלים במקביל לחודש שלם של חגים (חוסר שגרה), הולדת אח, מעבר דירה ופניות נמוכה של הורים לתהליך.
מה הכוונה לגמילה הדרגתית ממוצץ ?
רעיון הגמילה ההדרגתית מתייחס לכך שהתהליך הוא איטי יותר ונעשה בשלבים קטנים ולא ביום בהיר אחד המוצץ כבר אינו זמין אחרי שאתמול כן היה. רעיון ההדרגתיות כולל מספר שלבים:
1. שתילת הרעיון – הילד צריך לדעת על רעיון הגמילה והצורך לעבור מתלות במוצץ להתמודדות רגשית בלעדיו. קל לשתול את הרעיון ולפתח אותו דרך קריאת ספרים לילד כמו "הקץ למוצץ" דורון רוזנבלט, "המוצץ של ניתאי", המוצץ הקופץ של ענת אומנסקי או ספרה הנפלא של כריסטין נומן וילמן "המוצץ של נינה". הרעיון של הקראת ספרים בנושא גמילה הוא לשתול את רעיון הגמילה בדרך ישירה או עקיפה. ככל שהילד מוכן להפרד מהמוצץ ניתן לאמץ גישה יותר ישירה לגבי הפרדות עתידית מהמוצץ וככל שיש יותר התנגדות או חוסר שיתוף פעולה הגישה יכולה להיות יותר עקיפה.
2. זמנים קלים ומוסכמים ללא מוצץ – השלב הבא הוא לתכנן מראש 1-3 מצבים ביום בהם ידרש הילד להיות ללא מוצץ בבית בסביבה רגועה ונינוחה. אם עד עכשיו הילד היה בבית עם מוצץ במגוון רב של מצבים כעת צריך לבחור מצב אחד או יותר שאפשר להגדירו זמן ללא מוצץ. זה יכול להיות זמן שבו הוא משחק בקוביות או שהילדה עסוקה עם ידיה ביצירה או ציור, זה יכול להיות זמן של צפיה בטלוויזיה שבו ניתן לילד אפשרות לכרסם פלחי תפוח עץ אך לאחריהם אין מוצץ, זה יכול להיות 20 דקות בערב אחרי ארוחת ערב ומקלחת שהילד אוהב לקבל מוצץ אך מספיק רגוע ושליו כדי להתאפק ולא לקחת אותו. כך יוצרים בהדרגה זמנים קבועים בהם הילד יכול לרצות מוצץ אך לא חייב מוצץ ואינו מקבל אותו באופן מודע וידוע ובעקביות על ידי שני ההורים. חשוב להסביר לו אם מבקש את המוצץ שאמא ואבא החליטו שבזמן משחק/יצירה/טלוויזיה אין מוצץ כי אתה לא זקוק לו. בצורה זאת מתמידים ויוצרים זמנים קבועים ללא מוצץ במהלך היום שלאט לאט מושכים אותם ליותר זמן. כמובן שככל שהילד מתקשה להיגמל מתקדמים בצעדים קטנים ורק שהילד מצליח לעמוד ביעדים הראשונים, מוסיפים זמן חדש במהלך היום ללא מוצץ. כמובן שאת הזמנים הקשים ביותר לפרידה ממוצץ כמו הרדמות במיטה, זמני עייפות קשים משאירים לסוף אחרי שהילד יתרגל למצבים רבים אחרים ללא מוצץ.
גמילה הדרגתית לא מתייחסת רק למה שהילד עובר אלא מה שעובר ההורה. הורים רבים רוצים גמילה מהירה אך הגישה של גמילה הדרגתית מתאפיינת בסובלנות רבה ודגש על תהליך ולא בתוצאה. הכוונה היא שההורים נשארים שלווים,רגועים אך עדיין אסרטיבים בדרישותיהם לזמנים ללא מוצץ. הכוונה היא שגם אם יש קשיים והתהליך מתקדם לאט מתמקדים בתהליך ובמגמה ולא בתוצאה הסופית. במצב זה העובדה שהילד הצליח 3 ימים להעביר זמן טלוויזיה ללא מוצץ היא הצלחה בפני עצמה.
הכתבה הבאה אינה תחליף להדרכת הורים בנושא גמילה. במידה והורים חווים קשיי גמילה מול היילד לאחר שניסו לגמול ללא הצלחה, מומלץ לפנות להדרכת הורים אצל מטפל רגשי מוסמך.
