כיצד הפילוסופיה הייתה אומרת שכדאי ללהכניס אושר לחיינו ? תזכורת משיעורי הפילוסופיה. סוקרטס היה אומר שכדי להיות מאושר יש לדבוק בערכי מוסר מוחלטים ומידות טובות שניתן לסיק אותם מחשיבה רציונאלית. המוסר והמידות הטובות הם קריטים לחיים כדאיים ותנאי הכרחי לאושר. לעומת זאת עושר, כבוד ובריאות חשובים פחות ואפשר לחיות חיים מאושרים בלעדיהם.

אפלטון דיבר על אושר מעצם חיים במסגרת של משטר תקין. כשחיים במשטר הוגן וצודק יכולים לחיות באושר. אפלטון דיבר על חברה עם שלוש מעמדות: מפרנסים  שבמעמדם האושר נובע מכסף וקניות. שומרים שאושרם מתבטא בכבוד מהצלחות לחימה והפילוסופים שאושרם נובע מלימוד פילוסופי ומחקיקת חוקי צדק לניהול מדינה הוגנת. לדברי אפלטון אדם שמחפש אושר בכבוד, עושר ובריאות מתבסס על הגורל שיביא לו את אלו. לעומת זאת אדם שבוחר בחיי מוסר, עיון והגות מובטח לו שתמיד יהיה מאושר כי יכול להשיג זאת תמיד ועצם העשיה תשיג את המטרה. 

 

אריסטו טען שהאושר קשור ביכולת לבחור מידה אמצעית, כלומר לא לפעול בהקצנה בשום תחום, לממש פוטנציאל אישי ויעוד המוטבע בו. כדי להיות מאושר צריך להביא לידי ביטוי נטיות וכישורים ייחודיים. האם אתם עושים זאת בחייכם ?  כאן נאמר כי אושר קשור להגשמה עצמית. אריסטו האמין שאין היבט אחד של אושר והוא מתבטא במגוון דרכים. אדם יכול להיות מאושר מכסף, פעילות פוליטית או חברתית הובילה לכבוד, הנאות חושיות, הישגים חומריים, חיי הגות וחיים מוסריים. אריסטו הדגיש את חשיבות החיים המוסרים והמידה הטובה אך ייחס חשיבות גם למרכיבים אחרים. סוקרטס ואריסטו התייחסו  לאושר שאליו אפשר להגיע בכוחות עצמך לעומת אפלטון שהתייחס אל אושר מתוך חיים תחת שלטון מוסרי והוגן. האם כדי להגיע לאושר כדאי להתרכז במה שבשליטתתנו המלאה או לנסות לשנות דברים שלא בשליטתתנו ולהסתכן באכזבה ? לסיכום, למרות שהנאות חושיות כמו פינוקי אוכל ומתנות יכולות להביא לרגעי אושר זמני, התמקדות במימוש עצמי, ביטוי עוצמות וכישורים וחיים מלאי לימוד ומוסר יכולים לספק אושר ארוך טווח שתלוי בנו בלבד. מה אתם עושים כדי לקדם את האושר הפילוסופי ?