לגרום לכם ולילד להבין את ההבדל בין הורה לחבר

14.6.2013

מדהים לראות איך ביתי הקטנה בכזאת עקביות מזכירה לי כל פעם שהיא כועסת עלי שהיא לא חברה שלי יותר. בתגובה לכך אני תמיד מסבירה לה שהיא צודקת. אמא אינה חברה, היא אמא.

הורים רבים מסגלים גישה של חבר לילד שלהם. בדרך כלל הצורך מגיע מרצון להתחבב על הילד ולרצות אותו אך זכרו, זהו לא תפקידכם בעולמו של הילד. אומנם תמיד תרצו לספק לילד עולם חיובי ועשיר בהצלחות והנאות אך תפקידכם אינו להיות חברם הטוב ביותר אלא לחנך אותם ולתת להם כלים לדרך החים. אל תדאגו לנושא החברים. מתוך שישה מילארד אנשים על כדור הארץ הם ימצאו כמה חברים. כן, כן, התפקיד שלכם לא ממש מתחבר למילה חבר. משהו צריך להעיר, משהו צריך לחנך, משהו צריך לתקן כשעושים טעות וזה לא החבר אלא ההורה. נכון שהכי קל לוותר לילד, לתת לו ללכלך, לדבר איך שרוצה ורק לעשות דברים שיגרמו לו לאהוב אותך אבל אז לא באמת מחנכים ולא מכינים לחיים האמיתיים. הרבה פעמים גם אנחנו מתחברים למקום של הילד שבתוכנו שלא רוצה לחכות בסבלנות בתור, לדבר יפה, לפעול לפי ערכים של כבוד הדדי אבל אז אנחנו רואים את הילד לידנו ונזכרים שחובתנו היא לספק מודל לחיקוי. אל תדאגו, אם לא תהיו חברים של ילדיכם אבל תתנו להם חינוך מכובד , תקבלו מתנה גדולה הרבה יותר. שוב, חשוב לחזור ולומר התפקיד של ההורה מחייב לאסור הרבה דברים. צריך לחזור הביתה בשעה מסויימת מחבר, צריך להתקשר להורים ליידע אותם איפה אני, צריך ללכת לישון בשעה המתאימה ליום שלמחרת, אי אפשר ללבוש מה שרוצים לגן ואי אפשר כל הזמן לאכול ממתקים. למרות כל האיסורים (או הגבולות) עדיין יש הרבה דברים שמותר וכדאי וחשוב להתנהג לילד בצורה חברותית ונעימה. יתרה על כך, ככל שהאיסורים והכללים נלמדים דרך משחק, חוויה, ספר או בדרך נעימה כך קל לילד לספוג אותם ללא התנגדות.