תפריט
תפריט
17.8.2013
לדבר ולהבין רגשות היא הדרך הנכונה והראשונה להתפתחות רגשית אצל ילדים אך מדובר בצעד אחד בלבד בתהליך. אם הילד שלך יבין וידבר רק על רגשותיו שלו ולא יבין ויתייחס לרגשותיהם של האחרים קרוב לוודאי שהוא יגדל להיות ילד אגואיסטי ומפונק. בשביל שזה לא יקרה צריך לגרום לילד כבר בגיל צעיר לשמוע אחרים מדברים על הצרכים והרגשות שלהם. כך יצא הילד בהדרגה מעולמו שלו ויבין שלאחרים סביבו יש צרכים ורגשות משל עצמם שאינם בהכרח מתאימים לו. הדוגמא, צריכה להתחיל כבר בבית ומומלץ כמה שיותר מוקדם. רוני בת ה-3 משחקת בבית במשחק בובות נפלא שהמציאה. הוריה של רוני הכינו ארוחת ערב וכעת הגיע הזמן המשפחתי לשבת ולאכול ארוחת ערב ביחד. אמא של רוני פונה אליה ואומרת לה לבוא לשטוף ידיים כדי לשבת לאכול עם כל המשפחה. רוני צועקת על אימה ואומרת לה ״תעזבי אותי״. אימה של רוני אומרת לה שהיא מבינה שהיא רוצה להמשיך לשחק וזה בסדר שהיא תצטרף עוד מעט. מה קרה פה מבחינת חינוך האם ? בשלב הראשון האם אכן הכירה בצרכים של הילדה להמשיך לשחק והמלילה זאת (שלב חשוב ומתאים). מצד שני היא איפשרה לילדה להגיב אליה בצורה מילולית לא מתאימה במקום להגיד לה שבבית לא מדברים בצורה לא נעימה ובצעקות אלא בצורה מנומסת. היא יכלה להגיד לילדה לומר שהיא רוצה להמשיך לשחק עוד קצת עם הבובות (להסביר את רצונותיה ) במקום להגיד מילים לא נעימות כלפי האם. בשלב הבא הייתה צריכה האם לעמוד על שלה ולהגיד לרוני שכרגע היא צריכה להפסיק את המשחק כי עכשיו כולם יושבים לאכול ארוחת ערב משפחתית ואחרי הארוחה היא תוכל להמשיך לשחק עם הבובות. אמירה זאת יכולה לגרום לצעקות ולהתפרצויות זעם אצל רוני אבל אסור להיכנע. רוני צריכה להבין שיש פעולות שהיא צריכה להשתתף בזמן שנקבע לה ולא בזמן שהיא בוחרת להשתתף בהם. אין טעם להתווכח עם ילדים ולהשאר במקום של הריב גם אם הילד צועק, מקלל ומתפרע. חשוב להשאר רגוע ולהסביר בצורה עניינית וקצרה מה מצופה מהילד ובמקרה שהילד מסרב לשתף פעולה להסביר לו את התוצאה השלילית של הדבר.
לסיכום, זיהוי רגשות של הילד, הגדרת המותר והאסור בבית,עמידה על החוקים והעמדות שלכם ללא כניעה והמשך הלאה בפעולות הבית ללא דיון ממושך, הם הכללים לחינוך ילדים להבין את הצרכים והרגשות של אחרים. ככל שתעשו זאת מגיל צעיר יותר תוך הסבר רגשות וצרכי אחרים תוכלו לפתח את החינוך הרגשי חברתי ביעילות רבה יותר.
