טודלרס

רשלנות רפואית אחרי לידה

מהי רשלנות רפואית אחרי לידה, איך מזהים עילה לתביעה ולמי פונים

29.4.2013

יפעת בת 27, עברה הריון שני תקין והגיע לחדר לידה בחודש התשיעי. הלידה עברה. יפעת הרגישה לא טוב במהלך לידה , קיבלה אפידורל וביקשה מהאחות לכוון אותה מתי ללחוץ. האחות אמרה באדישות שתלחץ מתי שמוכנה. לאחר הלידה ותחושת האכזבה מהיחס והעזרה שקיבלה בלידה, שכבה יפעת בחדר התאוששות  מאחורי וילון בד לבדה ללא לחצן מצוקה או דרך לתקשר עם עמדת האחיות. כעבור חמש – שש שעות החלה לדמם באופן מסיבי . יפעת הרגישה מסוחררת ולא הצליחה לקרוא לאחות. למזלה, בעלה שחזר לחדר כעבור שעה ראה את מצבה וקרא מיד לאחות. יפעת איבדה כמויות אדירות של דם , נכנסה לניתוח שם הוצא חלק מהשליה שנשאר בגוף. יפעת נותרה בבית החולים למספר ימים נוספים של התאוששות וחזרה חלשה הביתה. יפעת לא מבינה כיום איך לא היה לחצן מצוקה ליד מיטתה ?  היא לא מבינה איך יכלה לדמם זמן כה רב מבלי שאף אחד ישים לב לכך.

מהי רשלנות רפואית לאחר לידה ?
רשלנות רפואית לאחר לידה הוא מצב במהלך האשפוז בבית החולים, לאחר הלידה, שבו נגרם נזק ליולדת או לתינוק כתוצאה מטיפול לקוי, השגחה לקויה לאם או התינוק וחוסר תשומת לב של הצוות הרפואי למצבי מצוקה המחייבים התייחסות.

האם ישנם סטנדרטים של שמירה וטיפול ביולדת לאחר לידה ?
בהחלט. קיימים פרוטוקולים ברורים ומחייבים לטיפול ביולדת וברך הנולד מייד לאחר הלידה ובמהלך האשפוז (במחלקת יולדות ובמחלקת יילודים).

באילו מקרי רשלנות רפואית לאחר לידה הקשורות ליולדת הינך מכיר ? 
יולדת שנותרה לבדה לאחר הלידה ולפתע החלה לדמם באופן מסיבי. התברר שנגרמה לה תופעה שנקראת היפרדות שליה וזו גרמה לתופעה המטולוגית המכונה    dic=   disseminated intravascular coagulation -מצב הנוצר מגירוי-יתר של מנגנוני קרישת הדם וגורם למערכת הקרישה לאבד את תפקודה התקין. מדובר במצב חירום אשר בגלל העדר תשומת לב של הצוות המטפל הסתיים למרבה הצער בכריתת רחמה של היולדת.

 יולדת, שזוהי לידתה הראשונה, הושארה עם התינוקת בחדר הלידה זמן קצר לאחר הלידה ללא השגחה. כעבור מספר דקות הפסיקה התינוקת לנשום, ולאחר החייאה נותרה התינוקת עם נזק מוחי. במקרה זה, היה על הצוות הרפואי להשגיח על היולדת בחדר הלידה ולא להותיר אותה לבד עם התינוקת זמן כל כך קצר לאחר הלידה, דבר אשר היה מונע בוודאות את הנזק המוחי הקשה שנגרם לתינוקת.  

מה ניתן לייעץ לנשים הסבורות כי חוו רשלנות ביחס הטיפול במהלך הלידה או אחריה ?
במקרה זה מומלץ להיוועץ בעו"ד המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, לרכז את החומר הרפואי המצוי בידיהן ולהעלות על הכתב את השתלשלות האירועים. מומלץ לעלות על הכתב את השתלשלות האירועים שקרו בבית החולים כמה שיותר מוקדם כדי לזכור כמה שיותר פרטים מדוייקים על האירוע.

האם מומלץ לעדכן את בית החולים בנכונות לבחון תביעת רשלנות מקצועית ?
לא! בדרך כלל כאשר מדובר ברשלנות רפואית במהלך הלידה וקיימת עדות לנזק ליולדת/לתינוק מייד לאחר מכן, בית החולים עורך בירור פנימי שנועד להעריך את הסיכון להגשת תביעה. גם במקרה שנעשית פניה לבית החולים לצורך איסוף חומר רפואי, בית החולים עשוי לחשוד כי קיים סיכון להגשת תביעה. אולם, אין זה מתפקיד ההורים ליידע את בית החולים על כך (זה בוודאי לא תורם דבר).

האם יש דרך לבחור בתי חולים העומדים בכללי רפואה מחמירים בתחום הלידה ?  על פי אלו קריטריונים ניתן לבחור בתי חולים אלו ? האם ישנה שקיפות בנוגע למספר וסוג תביעות רשלנות מקצועית בלידה ולאחריה  בתי החולים בארץ (האם נתונים אלו מפורסמים בפומבי?)
הקריטריונים והפרוטוקולים לניהול לידה דומים/זהים בכל בתי החולים ונקבעים, בין היתר, על ידי משרד הבריאות. כיום לא ניתן לדעת מה פילוח התביעות שהוגשו ביחס לבתי החולים השונים ומה סכומי התביעות ששולמו. צריך לזכור שחלק גדול מתיקי הרשלנות הרפואית מסתיימים בפשרה ובתי החולים דורשים, כחלק מהסכם הפשרה, לשמור את פרטי הפשרה בסודיות.גם כאשר בוחרים ללדת בבית חולים מסוים לאחר שעורכים בירורים ומבקרים בבתי החולים השונים, אין דרך למנוע כליל מקרים של רשלנות רפואית. מומלץ להיות ערניים במהלך הלידה (שלעיתים אורכת זמן ממושך), להפנות את תשומת לב הצוות הרפואי בדרך אסרטיבית אם מרגישים שמשהו אינו כשורה ולשאול שאלות בנוגע למהלך הלידה וצורת הלידה.

עו"ד דוד פייל
מומחה תביעות רשלנות רפואית
077-6670224