טודלרס

אפליית נשים בקידום בעבודה

נתקלת בתקרת הזכוכית ? אינך מצליחה להתקדם בעבודה ?

אפליית נשים בשוק התעסוקה בישראל
מאת: מיטל מזרחי
מתוך עבודתה הסמינריונית : אפליית נשים בקידום בעבודה

אפליית נשים לעומת גברים בעמדות ניהוליות  בתעשייה ובעסקים פרטיים

בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בשיעורה השתתפותשל נשים בכוחה עבודהבישראל, והפער בין מספר הנשים ומספר הגברים בכוחה עבודה מצטמצם בהדרגה. שיעורה נשים בקרב המנהלים עולה גם הוא אולם קיים פער מובהק בין שיעור הנשים בקרב המועסקים לבין שיעורן בקרב המנהלים.לפי נתוני משרד התמ"ת חלה עלייה ניכרת בשיעור העסקה של מנהלות בתעשייה וצמצום הפערים בינן לבין גברים בכלל ובפרט בענפי העוצמה הטכנולוגית.
בשנת 2003 היה שיעור המנהלות בתעשייה 65% משיעור המנהלים הגברים, לעומת 35% בשנת 1995. בשנת 2004 מספר המנהלות בישראל עמד על כ- 47,000 ומתוכן כ- 7,300 בתעשייה (15.7%). בשנת 2003 היה שכרן ברוטו של מנהלות בתעשייה נמוך משכרם של מנהלים גברים – 13,500 לעומת 18,000 ₪ בקרב המנהלים הגברים.
על פי נתוני התמ"ת חלקן של הנשים גדול יחסית בתחומי ניהול כח אדם (68%) וניהול פרסום ושיווק (28%), אך נמוך בתחום ניהול היצור (9%). אך למרות ההתקדמות המרשימה בשיעור התעסוקה של מנהלות בתעשייה בעשור האחרון בכלל ובענפי הטכנולוגיה בתעשייה בפרט, נשים עדיין נמצאות ברבדים הנמוכים יחסית של ניהול. מספר הנשים בדרגות בכירות בשירות המדינה, הוא כמחצית ממספר הגברים וגם הוותק שלהן נמוך מזה של הגברים.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמעט מחצית מכלל המועסקים במשק הינן נשים. אך עם זאת, אחוז הנשים המועסקות בתפקידי ניהול בעסקים הפרטיים עומד על 19% לעומת 14.8% לפני כשנה, מה שמצביע על עלייה אך יש עוד דרך ארוכה לפנינו, שיעור הנשים בתפקידי מנכ"ל ויו"ר בחברות המובילות במשק גרוע עוד יותר ועומד על 8.9% בלבד.
לפי מאמרה של מירה חניק, משנת 1993 ועד שנת 1999 עלה מספר הנשים היושבות בדירקטוריונים מ 7% (59 נשים לעומת 800 גברים) ל 36% (219 נשים לעומת 411 גברים), אך עדיין מאז החלת התיקון לחוק בשנת 1995 השיפור לגבי שילובן של נשים בעמדות בכירות הוא מזערי ולמרות כל החוקים אין בהם מספיק על מנת להבטיח שוויון אמיתי בהזדמנויות, בקידום, בשכר ובתנאים, בכל המקרים.

ניתן לייחס את ההתקדמות של נשים בשוק התעסוקה גם להתקדמותם בתחום רכישת ההשכלה. כמובן שהסבירות שאישה תשתתף בכוח העבודה עולה ככל שרמת ההשכלה גבוהה. ובעשורים האחרונים נשים הגדילו מאוד את ההשקעה שלהן ברכישת השכלה, והן הצליחו לסגור את הפער בהישגים אקדמיים ביניהן לבין גברים כמעט בכל הרמות: בשנת 1996 היו נשים בישראל 57% מהלומדים לתואר ראשון, 54% מהלומדים לתואר שני ו-48% מהלומדים לתואר שלישי, וזאת בהשוואה לשנת 1974 שהנתונים היו 44.5%, 33% ו-23% בהתאמה. אומנם נשים מרוכזות יותר מהגברים ברמת ההשכלה העל תיכונית, אך נמצא כי בתואר שלישי אחוז הגברים גבוה מאחוז הנשים.ולמרות שנשים התקדמו לתפקידים המצריכים מומחיות המבוססת על השכלה גבוהה, עדיין רק לעתים נדירות התקדמו גם למשרות של סמכות ההכרעה.

ולמרות הגידול הניכר במספר הנשים העובדות, בהשכלתן ובחקיקה המתקדמת לשוויון, הייצוג שלהן בחלקים העליונים של הפירמידה התעסוקתית נמוך ביותר, כמו שהוזכר, נשים לרוב נעצרות בשלב הביניים ואינן מצליחות להתקדם לעמדות ניהול ולדרגות בכירות, מצב זה גורם להבדלים בשכר ובתנאים הנלווים של העבודה. כאשר עולה הטענה בדבר תת ייצוג של נשים בעמדות בכירות, יש המפנים אצבע מאשימה כלפיי אותן נשים, לטענתם לנשים אין את הנכונות להשקיע ואת המוטיבציה הדרושים להצלחה, הן מעדיפות להקדיש את זמנן בטיפול בבית ובילדים.

מצב זה של אי שוויון מגדרי בשוק הפרטי בישראל מכונה 'תקרת זכוכית'. נשים מנהיגות המעוניינות להגיע לתפקידי מפתח בעסקים נתקלות  ב'תקרתהזכוכית'.  'תקרת הזכוכית'היא מושג פמיניסטי שבא לתאר חסם בלתי נראה, המונע מנשים קידום בשל היותן נשים ולא עלבסיס מקצועי או אישי. ורבים, הן באקדמיה והן בעמדות קביעת המדיניות, מנסים למצוא דרכים לפרוץ מחסום זה ולאפשר לנשים להתקדם לעמדות בכירות,  לפי מאמרה של אנה רוסו, עולה כי בעיקר גברים סבורים שעם הזמן נשים תבקענה את 'תקרת הזכוכית' ותתפוסנה עמדות ניהול בכירות. לדעתם של מנהלים וסוציולוגים ברחבי העולם מגמה זו תלויה בעליית התרומה הנשית בכח העבודה וזה תלוי במספר גורמים: 1- כניסתן של נשים לשוק העבודה תאפשר צבירה של ניסיון ועלייה ברמת התפקוד שלהן. 2- בהישגים אקדמיים, עלייה בהשכלתן הפורמאלית של נשים. 3- בהיווצרותן של הזדמנויות חדשות במסגרת התפתחותן של תעשיות חדשות. 4- בכך שצפוי להיות בעתיד חסר בכוח עבודה מיומן. בנוסף  נראה כי נשים אשר הצליחו להתגבר על הקשיים, להגיע לעמדות בעלי השפעה בארגון ולפרוץ את תקרת הזכוכית, הן מנהלות יותר טובות מעמיתיהן הגברים.

נתונים נוספים הממחישים לנו את 'תקרת הזכוכית' ואת הדרך הארוכה שנשים צריכות לעשות בכדי לקחת חלק בתפקידי מפתח בעסקים  מוצגים בפירמידת המפקד (נשים בכח העבודה בישראל 2010).בתחתית הפירמידה נקודת המפתח הינה שוויונית,נשים מהוות כמחצית מכוח העבודה 47%, מיד לאחר מכן חלה ירידה כשרק כ– 30% מאיישות תפקידים ניהוליים בכללהמשק.אחוז נמוך זה של מנהלותבמשק אף צונח עודיותרכשמדוברבחברות ציבוריות,בהן נשים מהוות רק18% מההנהלה  ו- 15% מהדירקטוריון, אחוזים יותר נמוכים אנו רואים כאשר מדובר על מנכ"ליות 5%, ואותם אחוזים כאשר מדובר על יו"ר דירקטוריון 5%.