טודלרס

משחקים תחרותיים בגיל הרך

הילד בן שלוש או ארבע ? האם כדאי לשחק איתו במשחקים תחרותיים ?

16.7.2013

האם כדאי לשחק משחקי תחרות בגיל הרך ? האם מומלץ להפסיד בכוונה ? לנצח או לשלב ? האם יש דרך להכין ילדים צעירים לתחרות ?

העולם המערבי מלא בתחרויות. ילדים מגיל צעיר מתחרים מול אחיהם וחבריהן בבית, בגן ובבית הספר על חפצים, יחס אישי, זכיות במשחקים וקבלת תשבוחות וציונים. ישנם ילדים שאוהבים תחרות ונהנים ממנה, ישנם שחוששים ממנה, ישנם שמוכנים אליה רק בתחומי חוזק, ישנם שמגלים אדישות כלפיה או רגשות מעורבים. כלל אצבע אומר שככל שהילד יותר בטוח ביכולותיו וביטחונו העצמי כך יכולותו לקבל הפסד במשחק או/ ו לעבור הלאה בהצלחה גבוה יותר. ילדים שמתקשים לחוות הפסד נוטים יותר לשנות כללים, לבכות או להתמרד בזמן או אחרי תוצאות לא רצויים. יחד עם זאת, היכולת להשתתף במשחקי תחרות ולקבל תחרות תלויה בגיל הילד ובשלותו הרגשית. סביב גיל שארבע מתחיל תהליך מוגבר של חשיפה למשחקי תחרות מוטורית או תחרות במשחקי קופסה. בדרך זאת לומד הילד מהו ניצחון, הפסד ולמה אלו קשורים. מדובר בתהליך רגשי לא פשוט, שפעמים רבות ולאורך זמן ארוך מלווה בבכי רב על מצבי הובלה או הפסד. חשוב מאוד עד כמה שניתן ללוות את תהליך זה בתיווך המציג את הליגיטמיות בקשת הרגשות, תיווך לתהליכי הבנה של הפסד וניצחון במשחקים שונים (מה גרם לי להפסיד או לנצח) וכן דרכים אפשריות להתמודדות עם הפסד.
 
ככלל תחרות במשחק, ביחסים ובלמידה הוא מיקוד בעל חסרונות ברורים הכוללים בין היתר הסתת הלומד מתהליך הלמידה למדד תוצאה (מי ניצח) שאינו בהכרח ממקד את הילד על מדדים חשובים יותר כמו חשיבה, התמדה, ויסות רגשי ולמידה מהמשחק. מסיבה שכזאת לא בטוח עד כמה כדאי לעודד תחרותיות מול אחרים בגיל הרך ובכלל. מה גם שהתחרות גוררת לא פעם לתחושת חוסר שיוויון וקושי ביחסים בין חברים בקבוצת השווים או בין הורים לילדים. בגיל הרך הגיוני להניח כי לילדים רבים יהיה קושי לקבל הפסד במשחק. אך תופעה זאת רווחת גם בגילאים מאוחרים יותר. כמו להורים גם למטפלים לא תמיד יש דעה מגובשת לגבי היכולת של הילד להתמודד עם הפסדים במשחקים. ישנם הורים ומטפלים שיאפשרו לילד לנצח אותם תמיד מתוך ההנחה כי ניצחון זה יבנה אותם רגשית. הנחה זאת אינה תמיד נכונה אך בהחלט שומרת על תחושת שליטה וביטחון מצד הילד. לעומתם ישנם הורים בגישה הפוכה שרוצים להראות לילד בכל גיל שצריך לדעת להפסיד לחזק ממך בכל מחיר. לכל גישה יש בעייתיות אחרת שכן אם נותנים לילד לנצח לא מאתגרים אותו לעיתים ביכולותיו הקוגניטיביות ו/ או הרגשיות ולא מציגים לו תפיסת מציאות הגיונית אך לעומת זאת אם מנצחים אותו כל הזמן לא נותנים לו לחוות הצלחה ולפתח בסביבת הבית תחושת מסוגלות. מתוך דברים אלו יתכן והתשובה צריכה להיות באיזה אמצע. הכוונה היא לשילוב של התנסויות הצלחה והפסד ותיווך אפשרויות הלמידה הרגשית, החברתית והקוגניטיבית מתוך החוויות האלו במהלכן או אחריהן. דרך נוספת לעבוד על בניית חווית ההפסד וההצלחה  בדרך מדורגת היא דרך משחקי קופסה בהם הילד משחק ביחד עם הורה או ילד נוסף מול הלוח או מול מהלכים שמתרחשים במשחק ושיש להשיגם או למנוע אותם כדי לנצח. בדרך שכזאת חווית הניצחון או ההצלחה פשוטה יותר בזוג וכנגד גורם חיצוני ו"רע" מבחינה חברתית. דוגמא למשחק הזה הוא משחק הכבאים באים של פוקסמיינד. רצוי לבדוק האם סוג כזה של משחקים עשויים להכין את הילד למשחקי תחרות וככלל להיות יותר מועדפים ונעימים מאשר משחקי תחרות רגילים.