הילד טרם רכש ופיתח התנהגות חברתית ? קראו לו ספרים ותווכו את התפיסות ודרכי ההתמודדות

12.9.2013
התפתחות חברתית הוא תהליך  שאינו מסתיים אף פעם. יש ילדים שנולדו חברותיים מטבעם, מרבית הילדים מפתחים יכולות עם הגיל והסביבה ויש כאלו שהתחום החברתי נשאר אתגר עבורם לאורך כל הדרך. ספרים הם דרך נהדרת להאיר ולהתבונן בהתנהגות חברתית. לפתח את יכולות התפיסה החברתית,התגובה ופתרון הבעיות. בחרנו להמליץ על מספר ספרים שממחישים צדדים שונים של התנהגות חברתית.חלק מהספרים מתאימים לגיל שלוש ואחרים עשויים לאור אורכם להתאים לגיל גן בוגר יותר.

אני רוצה לבד
מאת סו גריבס
הוצאת ספר לכל
הגננת קרן הכינה הפתעה בגן תחנת חלל. היו בה המון דברים כיפים. כל פעם אפשר היה להכניס בה שלושה ילדים. רומי, רן ואייל נבחרו ראשונים. רומי לא שיתפה את רן ואיל באף משחק. היא לא נתנה להם ללחוץ על הכפתורים או לנעול את מגפי החלל או לחבוש את הקסדה. רן התעצבן ודחף את רומי ואיל גם התעצבן וחטף לרומי את הקסדה וגם הגננת התעצבנה והוציאה אותם מתחנת החלל. ומה קרה בסוף ? הם למדו לשחק בתורות ובשיתוף אחרי שנרגעו והקשיבו לגננת. ספר מתוק עם איורים מקסימים בנושא חברות בגיל הרך. מסייע להסביר את רעיון התורות והשיתוף במשחק.

החברים של שוש  – זה שלי וזה שלי
כתב: עמרי יבין
ציר: יוחנן לקיצביץ
הוצאת: כתר הוצאה לאור
שנת 1997
מעשה בילד ששמו איתי. לאיתי לא היו חברים כי כל פעם שבא אליו אורח "זה תמיד נגמר בריב ומשהו היה צורח". "למה אין לי חבר", שאל את עצמו אתי. איתי לא אהב לחלוק את המשחקים שלו עם חברים שהגיעו. כל פעם שהיה מגיע חבר ורצה לשחק במשחק שלו אמר אתי שהמשחק שלו ולא נתן לילד לשחק איתו.
יום אחד מגיע שוש ולוקח אותו לארץ רחוקה. בארץ הזאת היה על כל דבר שלט שכתוב למי הדבר שייך. הוא הביא את איתי לגן שעשועים ענק  והם כתבו שגן השעשועים שייך רק לאתי. אתי שיחק בגן ונהנה מאוד. הכל היה שלו. לבסוף הרגיש שמשהו חסר. "אם רק היה לי פה חבר, אם רק שוש היה חוזר. אתי למד מהחוויה של שוש שתמיד כדאי להזמין ילדים לשחק במשחקים שלך כי כך הרבה יותר כיף ומאז הוא נותן לכל החברים שבאים אליו לשחק במשחקים.ספר נפלא שמדגים את הקושי בגיל הרך לחלוק משחקים וההבנה שלשחק ביחד יותר כיף מלבד.

הבית של כולנו
מאת: מייקל רוזן
איורים: בוב גרהאם
הוצאת : הד ארצי
גדי הג'ינג'י נכנס בגן לבית מקרטון. הוא מגרש כל ילד שרוצה להכנס לבית. הוא אומר לתאומות שזה לא בית לבנות, הוא אומר לאודי הקטן שזה לא בית לקטנים, הוא לא מוכן שרוני יכנס לתוך הבית ויציל את המטוס שלו שהתרסק אל תוך הבית. הוא לא מוכן שילדים עם משקפים יכנסו לבית. לבסוף, יוצא מהבית כי צריך ללכת לשירותים ואומר לכולם שאסור להיכנס. כשחזר גדי מגלה את כל הילדים בבית בלי מקום בשבילו. זה לא בית לג'ינג'ים הם אומרים. גדי כועס, צועק, בוכה ורוקע ברגלים . בסוף הוא אומר שזה כן בית לג'ינג'ים אבל בית גם לכל הילדים האחרים..

פסטיבל החיות
מאת: ג'ו הוגקינסון
הוצאת כנרת
אם מצאתם בספריה את הספר פסטיבל החיות מצאתם ספר מושלם. מבין עשרות ספרים שקראתי והקראתי בהחלט מדובר בליגה אחרת של ספר. מסר חברתי משובח, דמויות חביבות והומור נפלא . הספר מספר על ארבע חיות (אריה, דוב, נחש ותנין) שניגשות לתחרות כשרונות מוסיקלים שנערכת בעירם. הם מתאמנים כלהקה ונהנים מהקצב והמוסיקה. גם מר ציפור רוצה להשתתף בתחרות הכשרונות ולגלות האם הוא כשרוני אך חבריו לועגים לו. כיצד יצור כזה קטן כמוך יכול להיות כשרוני. במהלך ההכנות לתחרות מגלה חבורת החיות שהיא זקוקה לזמר. הם בוחנים זמרים רבים אך אף אחד אינו מתאים. גם מר ציפור מגיע אך הם כלל לא מאפשרים לו לשיר אלא מיד דוחים אותו מסף הדלת. לבסוף מר ציפור מחליט להתחפש ליצור מוזר ומשונה כדי שארבעת החיות לא יזהו אותו. החיות בוחנות את היצור המוזר ומבינות שהוא הזמר המושלם ללהקה. במהלך השירה מגלות החיות שהיצור המוזר ששר כל כך טוב הוא לא אחד ממר ציפור הקטן שהתחפש. החיות מבינות שעשו טעות ושפטו אותו לפי גודל. ההופעה של החיות עם הזמר כובשות את לב הקהל וכולם מבינים שגודל אינו מעיד על כשרון.

רותי מגלה את האמת
מאת: לורה רנקין
מתרגמת: אירית ארב
הוצאת: כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה לאור : 2011
רותי היא ילדה קטנה שאוספת כל מני דברים קטנים. בוקר אחד היא מוצאת מצלמה קטנה על דשא בית הספר. היא נהנת לשחק בה ואז פתאום מגלה שהמצלמה הזאת היא של ילד אחר מבית הספר שאיבד אותה. רותי ואדם מתחילים לריב על המצלמה. כשמגיעים לכיתה רותי משקרת ואומרת שהמצלמה שלה. המורה אומרת שזוהי בעיה ובינתיים שומרת אותה במגרה שלה. בינתיים רותי אינה מרגישה בנוח. היא לא מצליחה להקשיב למורה בשיעור, לא זוכרת איך פותרים תרגילים בחשבון ולא נהנת מארוחת הערב האהובה עליה בבית. בערב היא בוכה ומשתפת את הוריה על כך ששיקרה, הוריה מעודדים אותה על כך שתוכל לתקן אותה. למחרת רותי מגלה את האמת למורה. המורה לא כועסת עליה ואפילו מנשקת אותה ומודה לה שאמרה את האמת. היא מתנצלת מול הילד ומחזירה לו את המצלמה ואז חוזרת להרגיש טוב…
הספר ממחיש את הקושי לשאת שקר בלב והבחירה באמת כדרך נכונה אך קשה
התיאור של רותי ורגשותיה והציורים המתוקים קונים את לב הילד והופכים את הקריאה למהנה ומשמעותית