טודלרס

האם יתכן וקרינה סלולרית בהריון מסוכנת לעובר

האם מומלץ להגביל כמות חשיפה למסכים פולטי קרינה כבר בהריון ?

15.12.2017

קרינה ממסכים הייתה תמיד נושא לשאלה בריאותית. כל שנה השימוש בפלאפונים, טבלטים ומוצרי חשמל אל חוטיים רק עולה ועולה. הקרינה ודאי קיימת, אך האם נמוכה וחסרת השפעה או מצטברת, עולה ומהווה סיכון בריאותי כלשהו לאם ולעובר  ?

במחקר משנת 2017 נבדק הקשר בין שימוש בטלפון סלולרי בהריון והתפתחות השפה והמוטוריקה בגילאי שלוש וחמש. המחקר כלל 45,389 אימהות וילדיהם. המידע נאסף בשנים 1999-2008וכלל איסוף מידע באמצעות שאלונים במהלך ההריון על השימוש בפלאפון. במחקר. 9.8% מהאימהות דיווח שלא השתמשו כלל בפלאפון, 39% דיווחו על שימוש מועט, 46.9 דיווחו על שימוש ממוצע ו-4.3% על שימוש גבוה. ילדים לאמהות שדיברנו בפלאפון הסלולרי היו בסיכון גבוהה יותר לקושי בהרכבת משפטים מורכבים ולציון מוטורי נמוך בגיל שלוש לעומת הילדים לאימהות שלא דיברנו בפלאפון. ואולם, לא נמצא כל קשר בין שימוש בסלולרי והיכולות השפתיות האחרות או ביכולות המוטוריות של הילדים בגיל חמש.

נשים שהשתמשו בפלאפון היו בסבירות גבוהה יותר לעשן או לצרוך אלכוהול לפני ההריון לעומת קבוצת נשים שלא השתמשו בסלולרי.

לסיכום, הקשר הסטטיסטי אינו מעיד על קשר סיבתי בין קרינה סלולרית לבעיות שפה ומוטוריקה. גורמים נוספים כמו מיעוט אינטראקציות משחק ושפה עם הילד, מצב סוציו אקונומי וגורמים גנטים יכולים להסביר זאת.

מחקר אחר משנת 2008 בדק האם קרינה סלולרית בזמן ההריון  קשורה לקשב וריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות אצל ילדים בגיל שבע. המחקר כלל 13,159 אימהות וילדים. האימהות מלאו מידע על השימוש בטלפון הסלולרי (כמה פעמים דיברו בפאלפון, זמן ממוצע של שיחות, מיקום הטלפון כשאינו בשימוש וכד' ) במהלך ההריון. שבע שנים לאחר מכן מילאו האימהות שאלוני איתור לבעיות קשב, אימפולסיביות, היפראקטיביות ובעיות רגשיות אצל ילדיהם לצד השימוש העכשוי של הילדים בסלולרי ומסכים ללא כבלים. 

במחקר נמצא קשר בין רמת הקרינה סלולרית בזמן ההריון לקיומם של בעיות  קשב וריכוז של ילדים בני השבע. יש לציין שקשר זה אינו מעיד על סיבתיות. משתנים אחרים יכולים להסביר את הקשר הסטטיסטי כמו גנטיקה, היסטוריה פסיכאטרית, תזונה לקויה, גיל האם, עישון בהריון ומצב סוציו אקונומי. בנוסף, היות והאימהות הם אלו שמלאו את השאלון יתכן וקיים מקור להטיה מסויימת.

מעניין לציין ש- 30 אחוז מהילדים בגיל שבע השתמשו בטלפון הסלולרי אך פחות מאחוז השתמשו בו ליותר משעה ביום. נתון זה מעניין מאוד מפני שהוא מערער מעט את ההנחה להשפעת המסכים אחרי הלידה על הפרעת הקשב והריכוז.

לסיכום, קשה מאוד להוכיח קשר בין קרינה סלולרית בהריון לבעיות קוגניטביות אצל הילדים ואם ניתן הוא אינו מצביע על סיבתיות. ואולם, שני המחקרים מעלים למודעות נושא חשוב של השפעות הקרינה על בריאות נשים בהריון. אומנם לפי החוקרים לא סביר להניח שהחום המקומי שנוצר מהקרינה הסלולרית יכול ליצור אפקט על העובר אך עם השנים הקרינה מריבוי המסכים סביבנו רק מצטברת ועולה. השאלה האם מערכת העצבים הבלתי בשלמה של העובר עשויה להפגעה מכך צריכה להמשיך להישאל. ההנחה שקרינה מפושטת תגרום לפגיעה במערכת הקשב, הקשורה לתפקוד המוח בכללותו אינה בלתי הגיונית אם מדובר בקרינה חזקה או ממושכת. לאור זאת מומלץ לשקול בהריון, האם אפשרי להפחית  כמות ותדירות חשיפה לקרינה של מסכים ממכשירים אל חוטיים כאמצעי בטיחות. בנוסף, מומלץ להתעדכן במחקרים חדשים ואחרים בתחום לעדויות נוספות.

מקורות

Maternal cell phone use in early pregnancy and child's language at 3-5 years: the Norwegian mother and child Eleni Papadopoulou, cohort study, BMC public health 2017

Prenatal and postnatal exposure to cell phone use and behavioral problems in children.Divan, Hozefa A, Epidemiology, July, 2008.