טודלרס

שגרת ספורט אחרי לידה אפשרית

להפסיק להתעלם מהצורך להתעמל

29/7/2012

הכל מתחיל בראש. מחשבות שיעזרו לך להאמין ששגרת ספורט אפשרית אחרי לידה ?
ספורט לאחר לידה
מאת: עידית פרל שביט
מדריכת פילאטיס
052-5287740
iditps@gmail.com

מחשבות שיעזרו לך להאמין ששגרת ספורט אפשרית במקביל לשגרת חיים עמוסה.
להפסיק להתעלם מהצרכים של עצמך ולשים אותך בסדר עדיפויות.

אני יכולה להמליץ לך להתעמל אבל אולי זה לא יספיק. אולי אם אגיד לך שהחלפת סדר האותיות יוצר את המילה להתעלם פתאום תראי את הדברים אחרת ותביני יותר. הגוף, הנפש והנשמה לא אוהבים שמתעלמים מהם, הם ידאגו להזכיר לך בדרכים, לא תמיד נעימות, שאת צריכה להזין אותם. פרט לכך, אולי לא חשבת על זה לעומק אבל השיעור הכי טוב שאמא יכולה ללמד את ילדיה, הוא להראות להם מה הם הדברים החשובים באמת בחיים וכמה שכדאי להתאמץ עבורם. ספורט כאורך חיים בריא הוא אחד מדברים חשובים אלו וכמו שאת יודעת חינוך לספורט מתחיל מדוגמא אישית

אני מורה לפילאטיס ושמעתי המון נשים שמעידות על עצמן: "כל החיים שנאתי ספורט", "אף פעם לא התעמלתי", "התעמלות בשבילי זה עונש", "בבית הספר תמיד אמרתי שאני במחזור" ועוד ועוד. אותן נשים התאהבו בשיעורי פילאטיס, הן לא רואות בו ספורט, הן רואות בפילאטיס דרך חיים שמיטיבה עימן, הרגשתן לגבי דימוי הגוף שלהן השתפרה, היכולת לראות דברים באור חיובי ועוד. אני פוגשת את הקשת על כל גווניה של האמהות שמגיעות בחום הכבד ובסערה, בחופשה ולאחר יום עבודה, במצב רוח שפוף ובמצב רוח נפלא… אז איך הן עושות את זה? כל אחת והתשובה שלה, אבל דבר אחד משותף הן מיקמו את שיעור פילאטיס בסולם העדיפויות – בעדיפות ראשונה! הן משאירות את הילדים עם הבעל, הן מזמינות בייביסיטר (כשהן באות להתאמן עם הבעל – כן זה קורה!), יש כאלה שמגיעות עם התינוק שישן בזמן שאמא מתעמלת, כל אחת מוצאת את הדרך שלה ומגיעה.

אז איך את מרגישה כלפי הנושא? האם את שומעת את המילה ספורט ומתכווצת? האם את נאנחת בכבדות? רואה זאת כמטלה / כעונש / כעוד משהו שאת יודעת שרצוי אבל אין לך זמן? האם זה מעלה בך זיכרונות ילדות לא נעימים, את שיעורי ההתעמלות שחיפשת רק תירוצים לא להשתתף, כי המורה להתעמלות היתה לא נעימה? אולי היית מצטיינת בספורט והיום את יודעת שרק תתאכזבי מעצמך כי הרי את לא מי שהיית פעם…

אז קחי לך עוד 5 דקות, תרשמי בראש הדף, את המילה ספורט / התעמלות / פעילות גופנית. ושוב עם יד על הלב – מה עולה לך מתוך הלב? תרשמי בדף, בצורה אקראית, בלי קשר בין הדברים, אינטואיטבית, רק מהלב.

כשאני משתפת בבעיה מסוימת את בן זוגי, הוא כמו גרעיני פופקורן מתנפצים, זורק לי את התשובות והפתרונות… תעשי ככה, את צריכה ככה, אז לכי לשם ודברי עם ההוא.. לנו הנשים יש רבדים, שכבות שכבות אנחנו עטופות, כמו במשחק הילדות הנצחי ' החבילה עוברת', אנחנו צריכות לקלף שכבה ועוד שכבה כדי לזכות במתנה, לפעמים אותה שכבה היא נייר עיתון סתמי, אבל היא גם יכולה להיות נייר עטיפה ריחני, תזכרי לא משנה איזו עטיפה בחרת לקלף היום, את מקבלת את המתנה – את מקבלת את עצמך.