טודלרס

זמינות רגשית

מהי זמינות רגשית על פי הפסיכולוגיה ההתפתחותית

13.7.2013

זמינות רגשית היא שיטה להערכת אינטראקצית הורה-ילד. במקרה זה ההורה יכול להיות מטפל או אדם בוגר אחר.
המונח הפסיכולוגי "זמינות רגשית" שימש בעבר לתיאור המטפל וחווית הטיפול, כמעוררים תגובה רגשית ומווסתים באופן יעיל לצרכיו ומטרותיו של המטופל (EMDE,1980 ׂ(. המושג מתייחס לפתיחות ולתמיכה של המטפל לתגובות הרגשיות של המטופל ולהתפתחותו. ההנחה היא שתוצאת הטיפול תניב זמינות רגשית בהקשרים של מערכות יחסים אחרות.
 
מהלר(1975) השתמשה במושג זה על מנת לתאר קשר בין אם לילד, בו מתוארת נוכחות אימהית תומכת המאפשרת חקירה אצל הילד ואימון על השגת עצמאותו. בצורה כזו האם מהווה מצד אחד "בסיס קבוע" ומעודדת את הילד לפרוץ את גבולות "תחום הנוחיות", ומצד שני מאפשרת את חזרתו של הילד ל"תדלוק רגשי". האם הזמינה רגשית נותנת לילד מקום רב להתבטא במצבים שונים, כך הוא יכול לרכוש סכמות קוגניטיביות חדשות, דרכים חדשות לתקשר עם העולם וקישורים מוטורים חדשים. בנוסף על אלה הייתה קיימת בתוך הפסיכולוגיה גם התייחסות לתחומים קרובים למה שמכונה כיום זמינות רגשית.
 
אי זמינות פסיכולוגית – מושג שהוטבע ע"י אגלנד ואריקסון (1987 ). מושג זה קרוב במובנו לאי זמינות רגשית, ומתאר יחס אימהי המתאפיין בחוסר תגובה למצוקות הילד, ניתוק,דחייה פסיבית, אינטראקציות באיכות נמוכה וחוסר הנאה מאינטראקציות אלה. ילדים להורים שאינם זמינים פסיכולוגית מראים בדרך כלל ירידה ביכולות שונות ובעלי גישה שלילית יחסית לילדים אחרים.
 
רגישות אימהית- מושג שנחקר ע"י איינסוורט,בלהר,ווטרס וול (1987 ). רעיון זה מוגדר כיכולת האם לקלוט את איתותי הילד הילד ולהגיב אליהם בהתאם. אם רגישה מכוונת כל כולה לאיתותים הכי עדינים ונמנעת מלעוותם עקב צרכיה ונטיותיה האישיות. נמצא קשר בין רמת רגישות האם לבין דרוג הילד ב"סיטואציה הזרה".
 
שליטה אימהית-מדד שפותח ע"י איינסוורת (1978 ), אשר כולל התייחסות לתזמון הילד, לרגישות ולשינויים שעובר. כמו כן הוא מתייחס לגישה למצבים של משא ומתן. אי התערבות ושליטה נוקשה משפיעים לרעה על התפתחות הילד. יחד עם זאת, נחוצה דרגה מתונה של שליטה הורית על מנת להקנות לילד הערכה עצמית גבוהה יותר ותפקודים חברתיים טובים יותר.
 
זמינות רגשית של הילד-מדד שהתייחסו אליו (Ainsworth,1978) במידה רבה ב"סיטואציה הזרה", להערכת רמת חיפוש הקרבה הפיזית של הילד כתלות ביחסי אם ילד.זמינות רגשית כיום מתייחסת למערכת היחסים הרגשית שבין אם וילד, בדגש על מה שכל אחד מהם מביא עמו לאותה מערכת.הבסיס של הנחות הזמינות הרגשית בא מאינטגרציה של תיאורית ההתקשרות (Ainsworth,Blear,Waters & Wall,1975) ופרספקטיביות של זמינות רגשית (  Emde,Mahler,Pine & Bergmann,19751980). כלי הזמינות הרגשית כולל מספר מאפיינים המייחדים אותו. ראשית, בכלי זה באה לידי ביטוי תגובת ההורה. ההורה הזמין רגשית יזהה את אותות הילד ויגיב אליהם בצורה נאותה, ובנוסף יביא לידי ביטוי את האותות הרגשיים שלו. שנית, כלי זה מתייחס למצבי קונפליקט בין ההורה לילד. אספקט חשוב של רגישות הוא יצירת אוירה נינוחה תוך התייחסות לחילוקי דעות ומציאת פשרה מקובלת על שני הצדדים. שלישית, הכלי מתייחס לאינטראקציות קצרות יותר מאשר בשיטת איינסוורת. מאפיין אחרון הוא, שהזמינות הרגשית מתייחסת לגיל הילד ולשוני ברגישות ההורה בהתאם לשינוי בגיל.
 
ההגדרה המחקרית כוללת 6 מרכיבים כאשר 4 מהם מתייחסים לתכונות אימהיות
(Biringen etal.3rd ed.1978) : רגישות, הבניה,אי חודרנות, ואי עוינות ( השניים האחרונים הוספו  בשנים האחרונות), ושניים של מאפייני הילד: תגובתיות ועירוב.
 
רגישות-מתייחס לאבחנה מדויקת של ההורה, תרגום אותות הילד ותגובה מתאימה אליהם. הורה רגיש יענה לצרכיו, רצונותיו ומאווייו של הילד, ובכך יצור עמו קשר בינאישי שיאפשר לילד לראות עצמו באור חיובי.
 
הבניה-מתייחסת ליכולת של ההורה לתת לילד להוביל את המשחק ולהתקדם עמו תוך כדי הצבת גבולות ולמידה של דברים חדשים. הציפייה היא שההורה יציע הצעות, מסגרת עבודה ותפקידים תוך וויסות מערכת היחסים.
 
אי חודרנות-הכוונה ליכולת ההורה לקבל את האוטונומיה של הילד על מנת שהילד יוכל להמשיך בפעילותיו ולהפיק תועלת מניסיונותיו. על ההורה להיות זמין לילד מבלי ללחוץ עליו ולהיות חודרני.
 
סולם אי עוינות-של ההורה מעריך את צורת הדיבור ו/או ההתנהגות לילד בהתייחסו לתוקפנות,חוסר סובלנות ואנטגוניזם. עוינות יכולה להיות סמויה או גלויה.
 
תגובתיות-מתארת את רמת ההנאה וההתלהבות של הילד בזמן המשחק עם ההורה והענות חיובית להצעות ההורה באינטראקציה. התגובתיות להורה מכינה את הילד להיות משתתף פעיל במערכות יחסים חברתיות אחרות.
 
עירוב – ההורה משקף את היכולת והרצון של הילד לכלול את ההורה בפעילות. האלמנט העיקרי הוא שילוב בין אוטונומיות הילד במשחק והרצון לערב את ההורה בתוך המשחק.