טודלרס

מה נעשה עם ילד ראשון שאולי לא נעשה עם השני

לא חייבים לפנק בממתק, שינה משותפת ובגדים חדשים, זמן איכות עם הילד, חינוך וכלים לילד יתנו הרבה יותר

ה אולי נשמע כמו קלישאה עבור זה די ברור שאת מרבית הטעויות תעשי על הילד הראשון. הסיבה הפשוטה לכך היא שמרוב הרצון לתת את גם תתני דברים פחות טובים מבלי לדעת או להתכוון לכך. פרט לכך אין לך את החוכמה הגדולה מכל – ניסיון החיים. ילד ראשון מאפשר הרבה מרחב של זמן. אימהות רבות משקיעות את מלוא מרצם בפינוק וטיפוח הילד הראשון ואז בילד הבא הם כבר מבינות שצריך להשקיע במידה ובתבונה שונה.

ילד ראשון במשפחה אלו שלושת השגיאות או הבחיות הפחות שקולות בגידול הילד
בלי קשר למצבך הנוכחי, לבטח תמצאי כמה דברים להזדהות איתם מהרשימה הבאה

שגיאה מספר אחד
הרדמת הילד על הידיים, בעגלה או במיטת ההורים
בילד הראשון יש ידיים פנויות. את בחופשת לידה, יש שני הורים על ילד אחד, הסבתות מאוד מתרגשות וגם הם מרימות בלי סוף. התוצאה פשוטה: הילד נמצא בלי סוף על הידיים כי רוצים לפנק ולאהוב אותו ואז כשמורידים אותו מהידיים או מנסים להשכיב אותו לישון באופן עצמאי זה לא הולך בקלות בלשון מעטה. כמה שלא תנסה לחנך הורים צעירים לא להרים את הילד הרבה ולהשכיב אותו לישון במיטה באופן עצמאי זה לא יעבוד בילד הראשון. בילד השני אגב, זה יעבוד מצויין כי ההורים הפנימו מאוד מהר את התוצאה של מעשיהם. לעומת זאת בילד השלישי זה יכול להתהפך שוב (אם שוב אין ידיים פנויות, מנסים לפעמים להרדים ולהרגיע במנשא).

שגיאה מספר שתיים
האכלה מרובה או מתוקה מדי
עשי לעצמך כלל אם את חושבת שאת יכולה להחליף את המילה לפנק במילה להאכיל, סימן שאת מפנקת את הילד בצורה לא נכונה. קרקר כאן, מעדן פירות שם, טעימות מעוגה משפחתית , עוגיות על בסיס קבוע הם הרגלי פינוק בעייתים שירגילו את התינוק למתוק וינפחו את התאים השומניים בגופו. גם הסבתות הרבה פעמים תורמות את חלקם דרך האוכל. הם מאכילות הרבה ודרך כך הם חושבות שהם מפנקות, אבל בפועל הם מעודדות השמנה , אכילה מרובה או אכילה מתוקה.

שגיאה מספר שלוש
טוב אז אולי זאת לא שגיאה אולי זאת בחירה פחות שקולה, פחות סביבתית (איכות הסביבה) או כלכלית. מה לא קונים חדש לילד ראשון. כל מובייל, אוברול, משחק או בימבה. רק אחרי שכל בגד מתלכלך, כל משחק מתפרק וחלקיו נאבדים וכל דבר הופך להיות לא רלוונטי תוך זמן קצר מבינים שאין יותר מדי מה להשקיע. הזמן עושה את שלו. הבגד נעשה קטן, המשחק הופך להיות פחות מעניין או פחות רלוונטי והאביזר לגיל אחד כבר אינו נדרש לאחר כמה חודשים. אז למה הייתה ההשקעה הגדולה הזאת במותג זה או אחר ? למה היה חשוב לקנות את הנעליים הממותגות אם תוך רגע הוא כבר במידה אחרת ? בילד השני כבר משתמשים בבגדים, במשחקים ובציוד של האח הגדול, קונים הרבה יותר יד שנייה ומקבלים מתנות מבני משפחה.

אין מה לעשות, לפעמים צריך לשגות, לזרוק כסף סתם כדי להבין מה באמת כדאי לעשות ומה לעשות אחרת בילד הבא.