טודלרס

מה עושים כשהילד מקלל

הילד חזר מהגן ולמד קללות ? איך מגיבים כשהילד מקלל

18/9/2013

ילד מקלל בגיל צעיר היא תופעה שכיחה בעיקר בזמן כניסה לגנים. בגיל שנתיים- שלוש הולכים מרבית הילדים למסגרות גן. במסגרות אלו הם שומעים כיצד ילדים אחרים מדברים. לעיתים קרובות הם חוזרים הביתה ומחקים מילים או משפטים ששמעו ילד אחר אומר. פתאום תשמיעי את הילד שלך אומר "את מגעילה" או "לכי מפה" או "את קקי" ואת פשוט לא תאמיני למשמע אוזנייך. חשוב שההורה יבין שהמילים הלא יפות או הקללות שפעוט משתמש בהם הם לרוב חיקוי לצד פיתוח מודעות לרגשות ולצרכים. מחד מדובר בתהליך טבעי, מנגד אין פירוש הדבר שצריך להתעלם מהתנהגויות לא רצויות בבית כמו דיבורים בלתי הולמים.

ילד מקלל – אז מה עושים
ראשית צריך לזהות האם הדיבור המלוכלך נובע מחיקוי, התנסות או מכעס כלשהו. במידה והילד כועס יתכן וישתמש במילים לא יפות. במצב זה חשוב שתאפשרי לילד לגיטימציה לכעוס ותקני לו מילים ודרכים כיצד לבטא את התסכול והכעס בצורה שלא פוגעת או משפילה אחרים (גם אנחנו המבוגרים צריכים קורס רענון בנושא).

הצבת גבולות בצורה נעימה אך אסרטיבית
בו בזמן, חשוב להציג גבולות ברורים אך כאלו שאינם גורמים לכעס או השפלה. ניתן להגיד לילד משפט כמו " דיבור כזה הוא לא דיבור שמקובל בבית שלנו, אני לא מרשה לך להשתמש במילים האלו, לא בבית ולא בגן ולא בשום מקום. אם אתה כועס חשוב שתגיד שאתה כעס ולמה ואם אתה רוצה אתה יכול לגשת למשחק פטיש שלך ולדפוק איתו על הקרשים בחוזקה. ככה לא תפגע באף אחד ותוכל להוציע את אדון כעס ממך…

הבהרת יחסי סיבה תוצאה
סנקציות – אם הילד אינו מגיב לגבולות המילוליים חשוב לתת תגובה המאפשרת לילד ללמוד סיבה תוצאה. ניתן לומר לפעוט שאם הוא מדבר בצורה כזאת אני לא יקיש לך ולא אעשה את מה שאתה רוצה (לא נלך לגן המשחקים היום כי אתה לא מקשיב לבקשתי אז אני לא אקשיב לבקשה שלך).

הצבת אלטרנטיבה חיובית
חשוב באותו משפט להציב אלטרטיבה חיובית ולומר –אם תדברי בצורה יפה (במילים יפות כמו …) אשמח להקשיב לך ולבקשותיך וללכת היום לגן המשחקים

הבהרת הקשר בין קללות לרגשות
בגיל שלוש ילדים רבים מכירים את הרגשות הבסיסים ולכן ניתן להסביר להן שאם הם מדברים בצורה לא יפה הם גורמים להורים לכעוס או להיות עצובים וזה לא נעים להם.

עקביות
הדבר הכי חשוב לעשות כדי להעלים קללות ושאר התנהגויות לא רצויות זה להיות עקבי. העקביות צריכה להתבטא ביחס עקבי מצד שני ההורים ובמאפייני התגובה החוזרת.