טודלרס

אבני דרך בהתפתחות הרגשית בגיל שנתיים

הפעוט בן שנתיים ? קראי על התפתחות יכולת האיפוק

11.5.2014

שליטה עצמית היא יכולת שמתפתחת עם הזמן וקשה גם עבורנו המבוגרים. היכולת לא לעשות או לא להגיד את מה שעל לבנו אכן קשה. יש הורים שכלל אינם מצפים שעם העליה בגיל הפעוט ילמד להתאפק, הם מרצים אותו רוב הזמן ומתפלאים על תסכול, בכי וחוסר גבולות. מנגד, ישנם הורים שמציבים גבולות ומחנכים היטב כבר בתחילת הדרך אך זקוקים לתזכורת לציפיות ריאליות. האם זה ריאלי לתינוק בן שנה וחצי לחכות מבלי לקום מכיסא האוכל בזמן שאמא מכינה לו את האוכל שאליו מחכה ? האם זה ריאלי לא לגעת בפלאפון של אבא שהוא נמצא על השולחן מולו שאבא מרחוק מבקש לא לגעת ?

מגיל שנה וחצי מתפתחות היכולות הראשונות של האיפוק. היכולת הזאת באה לידי ביטוי בכך שתינוקות בגיל הזה מצליחים יותר להקשיב לבקשות או הוראות קטנות ולעשות אותם. כך לדוגמא, אתה יכול לבקש מהתינוק בעגלה בסופר לא לקפוץ בתוך העגלה כדי שהמצרכים לא יפלו מהאופן שבו סדרתה אותם. יתכן ואם תגיד כמה פעמים ותסביר לפעוט שזה עלול ליפול עליו הוא באמת לא יקפוץ וכמובן יתכן שימשיך לקפוץ.

לקראת גיל שנה ושבע חודשים עד שנתיים יש עוד שיפור ביכולת האיפוק. לדוגמא, אם תביא לילד חטיף סגור בנייר ותגיד לו לחכות רגע עד שתפתח לו, יתכן שינסה כבר לאכול את החטיף עם הנייר אבל יתכן מאוד שיצליח לחכות כמה רגעים. אם תבקש ממנו לא לגעת בתנור כי הוא חם מאוד או לא לגעת במפתחות האוטו של אמא יתכן ויקשיב. כמובן שרצוי להרחיק את הילד מהתנור ומהמפתחות ולדעת שעוד רגע הפעוט ישכח או יחליט לא להקשיב אבל יש יותר מצבים בהם הוא מצליח להתאפק.

בהגדרה יותר מדוייקת אפשר לומר שהוא מצליח יותר לחכות למשהו שעומד לקרות והוא רוצה מאשר להפסיק פעולה שהוא רוצה אותה. לדוגמא, להפסיק לשחק בגן משחקים שבו נהנה יהיה קשה מאוד לעומת לחכות לאמא כשהיא נועלת נעלים בבית לפני היציאה לגן המשחקים. כמובן שבגיל הזה יש צורך לספק הרבה גבולות והטרמות בנוסח עוד מעט הולכים הביתה ואז עוד שתי פעמים אתה מתגלש ואז הולכים. ההטרמה חשובה כדי לנסות למנוע או להקטין את התסכול של הפעוט מסיום פעילות שרוצה להמשיך בה.

גיל שנתיים מגיע עם הרבה אתגרים. היות ובשנה זאת השפה אינה זמינה תמיד ילדים ירביצו, ינשכו או יחטפו כשהם רוצים או צריכים משהו ואינם מקבלים אותו. לעיתים השפה פשוט אינה זמינה עבורם כדי לפנות לגננת או ההורה ולבקש עזרה. 

סביב גיל שנתיים הפעוט פועל בין שני כוחות מנוגדים. הרצון לעשות מה שאומרים לבין הרצון לבטא את רצונותיו והאוטונומיה שלו.

מגיל שנתיים, שנתיים וחצי ככל שהשפה משתפרת גם יכולת האיפוק עולה במידה מסויימת. הפעוט מבין שהוא לא חייב לחטוף את העוגיה או לנסות להגיע אליה הוא יכול להגיד לאמא "עוגיה " או "רוצה עוגיה" ואז אמא תיתן. הוא גם יכול להסכים ולקבל אתההרגל לאסוף את כל הקוביות לקופסה לפני שהולך לשטוף ידיים ולאכול. זוהי דוגמא לאיפוק רב לילד צעיר שצריך לעשות שני דברים שאינם בהכרח מעניינים ורצויים לו לפני שיושב לאכול.

לקראת גיל שנתיים ושבעה חודשים פעוטות כבר יכולים לצפות מה עומד לקרות. לדוגמא, הם יכולים להבין שאם יחכו בתור הם יקבלו מה שרוצים או שיש משחק ועוד מעט ישתפו אותם. ההורה או הגננת יצטרכו פעמים רבות להזכיר להם לחכות בתור או להתאפק עד שיגיעו אליהם בחלוקת העוגה או לזמן שלהם לדבר במפגש אך ההבנה והיכולת להתאפק מתפתחת ומשתפרת.

סביב סוף השנה השניה ותחילת גיל שלוש מתפתחת יכולת האמפתיה. הילד יותר מבין את הצורך להתיחס לאחר. אז אם לדוגמא, לפעוט יש אחות בת כמה חודשים שבוכה, יתכן שלקראת גיל שלוש יצליח לחכות לאמא בסבלנות רבה יותר כשאמא מבקשת שיחכה בזמן שמקלחת או מניקה את התינוקת. וכמובן יתכן שלא יצליח לחכות.

לסיכום, יכולת השליטה העצמית מתפתחת בגיל שנתיים, נסו לחשוב על הדוגמאות של הילד שלכם להתפתחות זאת. נסו להעריך את ההבדלים הטובים ולפרגן לילד במילים על הצלחותיו להתאפק. הם לעיתים קרובות אינם פשוטות עבורו.

הפעוט מציג התנהגות מאוד אגרסיבית שלא משתפרת מספיק ? מתקשה לשלוט בהתפרצויות זעם ? מתוסכל לעיתים קרובות מאוד ? יתכן וכדאי לפנות לרופאת המשפחה ולהתייעץ לגבי אבחון התפתחותי והדרכת הורים.