איך כדאי לדבר אל תינוק ופעוט

איך כדאי לדבר אל תינוק או פעוט

התפתחות שפה אצל תינוקות ופעוטות

איך כדאי לדבר אל תינוקות כדי לקדם את התפתחות השפה ? בצורה ילדותית או בוגרת ? בצורה חופשית או בצורה המעודדת מודעות פונולוגית ? על גישות דיבור שונות וחשיבותם, למה כדאי לעודד מאוד את התפתחות שפתם של ילדים בעיקר עד גיל חמש  ועל חשיבות אבחון איחור שפתי בגיל צעיר.

התפתחות השפה
הבנת השפה והדיבור משתנה מגיל לגיל אך תמיד מתפתח בקצב עצום. כשהתינוק נולד שפתו העיקרית היא הבכי. גם בשלב זה נראה תחילה בכי ראשוני, ללא תקשורתיות ברורה, , לאחר מכן בכי עם מחוות ידיים ולאחר מכן בכי עם הצבעות מדויקות המראות מה התינוק רוצה. כך שגם בשלב זה ניתן כבר לראות את ניצני התקשורת שבבכי .מומחי שפה נוהגים לומר כי כבר לקראת סוף השנה הראשונה מצופה מהילד לומר את מילתו הראשונה. מילה שנאמרת ברור עם כוונה ברורה. בגיל 18 חודשים ממוצע המילים שהפעוט משתמש נע בן 20 -50., בגיל שנתיים מספר זה כבר גדל בשלוש ובגיל חמש הילד דובר כ-2000 מילים.

איך לדבר לתינוק ואיך לקדם את התפתחותו השפתית
היות וברור שהבנת השפה ודיבור קשורה לסביבה האנושית , נשאלת השאלה איך כדאי לדבר אל התינוק, הפעוט והילד ומה חשוב לעשות כדי לקדם את שפתו של התינוק בצורה הטובה והמתאימה ביותר. באופן כללי קיימות שלוש גישות להתפתחות שפתית ותקשורתית.

הגישה השפתית (קלינאיות תקשורת) – לפי הגישה הזאת  דבר החשוב ביותר לקידום שפתם של ילדים הוא לדבר אליהם באופן איטי, ברור ובהטעמה, ובאינטנציה  כדי לעודד עיבוד פונולוגי והבנה מלאה יותר של רבדי השפה. לפי גישה זאת כדאי להורה לחזור על מילים חדשות מספר פעמים, להגות אותם ברור מול הילד (כדי שיראה איך נראה הפה בזמן הגייתם) ולהדגיש בצורה ברורה את כל הצלילים במילה. הורה שפועל לפי גישה זאת יעודד את הילד לחזור אחרי המילה תוך דגש על איכות הדיבור וההבנה. במידה ולילד פחות ההתייחסות לצד התקשורתי של השפה, ההורה יעודד את הילד להשתמש בשפה כדי לתקשר עם סביבתו. על פי הגישה השפתית לא כדאי לדבר עם התינוק באופן ילדותי.

גישת החיקוי לעומת הגישה הבוגרת – לפי גישת החיקוי כדאי לחקות את הדיבור התינוקי ולדבר בטון ובצורה שמדבר הילד. בצורה זאת מתחבר ההורה או המטפל לילד וכך יכול לתקשר וללמד אותו בצורה טובה יותר. הגישה הנגדית טוענת כי כדאי לדבר אל הילד בצורה בוגרת. גישה זאת לא רק תתבטא במאפייני הדיבור אל הפעוט אלא גם בתכנים שנמשתף אותו. גישה זאת גורסת שהתינוק, הפעוט או ילד הוא מאין אדם קטן שיש לו יכולות למידה הרבה יותר נרחבות ועצומות ממה שאנו יכולים לראות על פני השטח , ועל כך יש להתייחס אליו באופן בוגר.

גישת המשחק וההנאה – לפי גישה זאת , הדבר החשוב ביותר בלימוד השפה הוא לדבר לתינוק, לפעוט או לילד בצורה נעימה ולהכליל את לימוד השפה דרך משחק, ריקוד ושירה. הסיבה לך פשוטה. ילדים לומדים דרך משחקים. אם ננסה ללמד את הפעוט מילים בצורה של למידה ישירה, במרבית המקרים לא נצליח. אם נשחק עם הילד, תוך כדי משחק נוכל ללמד אותו מגוון מילים, הוראות ודרכי תקשורת.

למה כה חשוב להעשיר את שפתו של התינוק בגיל צעיר ?
על פי תיאוריה פסיכולוגיות קוגניטיביות מסורתיות , ילדים מתחת לגיל חמש קולטים שפה בצורה רבה ומהירה יותר. על פי תיאוריות אלו אחרי גיל חמש חלון ההיזדמנויות לחקות ולשחזר צלילים ומילים נסגר.זאת הסיבה לכך שהורים רבים חושפים את ילדיהם ללמודי אנגלית בגיל הרך.

איך ילדים לומדים שפה ואיך מבוגרים לומדים שפה ?
ילדים לומדים שפה דרך משחק ומבוגרים לומדים שפה דרך לימודי שפה. חבל ששכחנו שדרך משחק קל יותר ונעים יותר ללמוד.

אורות הזהרה לאיחור שפתי ותקשורתי
להורים בדרך כלל יש אינסטינקטים טובים בכל הנוגע לבעיות שפה אצל ילדיהם.
אורות הזהרה שיש להתייחס אליהם:
בהשוואה לילדים אחרים בני גילו הילד מדבר פחות או מדבר פחות ברור
ילד שעבר דלקות אוזניים רבות או סבל רבות מנוזלים באוזניים
ילד בעל איחור התפתחותי כללי
ילד שלא דיבר עד גיל שנתיים
ילד שאחיו או בן משפחה אחר הוא בעל הפרעות בדיבור.

איך ואיפה מאבחנים ?
פונים לסניף התפתחות הילד של קופת החולים ומבקשים לקבוע אבחון שפתי אצל קלינאית תקשורת. בדרך כלל מקבלים מהקופה שאלון הורים למילוי ונדרשים להחזיר אותו לפני האבחון. במידה ותור ההמתנה ארוך מדי ניתן לקבוע אבחון פרטי אצל קלינאית תקשורת לילדים (אם זמן ההמתנה ארוך מהמותר ניתן לדרוש החזר כספי עבור האבחון הפרטי). חשוב לוודא שהקלינאית תקשורת (מרפאה בדיבור) לא רק מסתמכת על תצפיות קליניות אלא משתמשת באבחונים סטנדרטים המשווים את הילד לבני גילו ובודקים הן יכולת הבנת שפה והן יכולת דיבור בנפרד.לאחר קבלת תוצאות האבחון מומלץ לקבוע שיחת הורים להבהרת תוצאות האבחון. במידה והמאבחן אינו מתרשם מאיחור שפתי וההורה חושד עדיין באיחור מסויים, ניתן לקבוע פגישת אבחון חוזר/מעקב לאחר מספר חודשים.

זיכרו - ילדים עם הפרעות בדיבור הם בסיכון גבוה יותר להפרעות למידה ובעיות חברתיות ולכן כדאי לאבחן ולטפל כמה שיותר מוקדם במידה ויש חשד.




תגובות
כדאי לדבר את תינוק בצורה נעימה אך בוגרת לא תינוקית זה עוזר אחר כך לתינוק להשתלב בגן בקלות
שלי | 27-06-2014 15:58
הוספת תגובה
שם:
תגובה: