האם תגובה מתאימה למילמול התינוק יכולה לעודד התפתחות שפתית ותקשורתית אצל תינוקות


האם תגובה למילמול התינוק יכולה לעודד התפתחות שפתית ותקשורתית אצל תינוקות ?

האם הדרך שבה אנו מדברים ומתקשרים עם התינוק עשויה להשפיע על איכות ומהירות התפתחות התקשורת והדיבור ? האם יש דרך לקדם את התפתחות התקשורת והשפה כבר בגיל שלושה חודשים ? לפי גולדסטיין ושותפיו לפחות חלק מהתשובות לשאלות אלו הן חיוביות ומצויות בתוצאות מחקרו האחרון.
 

הורים מדברים –תינוקות ממלמלים
הורים מדברים לתינוקות. הם מדברים אליהם כשרוצים להציג להם שמות של חפצים ומשחקים, כדי לשתף אותם במתרחש בסביבה וכדי לענות להם חזרה כאשר התינוק ממלמל או מדבר. מחקרים שונים מראים כי הדיבור לתינוק מסייע לו ללמוד תבניות קול חדשות ובדרכים ספציפיות מסייע להפתחות התקשורת והדיבור.

החוקר גולדסטיין ועמיתיו בדקו את השפעת מאפייני הדיבור אל התינוק על למידתו הווקלית. המחקר התבסס על מחקר קודם שהראה כי אימהות שתקשרו עם תינוקם בדרך של "שיחה הדדית" (מלמול התינוק הגורר תגובה מילולית של האם), עוררו אצל התינוקות תגובות דומות יותר לדיבור מאשר אצל תינוקות שהגיבו מילולית לתינוק באופן מקרי ומשתנה.

60 תינוקות בגיל ממוצע של תשע חודשים ואימהותיהם השתתפו במחקר. התינוקות נבדקו בסביבה טבעית באזור משחק והוקלטו באמצעות מצלמות וידיאו. האימהות קיבלו הוראות מדוייקת איך לתקשר עם תינוקם און ליין דרך אוזניה, במקביל הוקלט  "דיבור התינוק" ודיבור האם. בצורה זאת השפיעו החוקרים על תזמון ומאפייני הדיבור של האם וכך יכלו ללמוד על התגובות הקוליות החדשות של התינוק ביחס למבנה הדיבור של האם.

 

מה התבקשו לעשות קבוצת אימהות עם תינוקם ?
קבוצה ראשונה - אימהות שהגיבו למלמול תינוקם באופן מיידי באמצעות דיבור של תנועות בלבד.
קבוצה שנייה - אימהות שהגיבו  למלמול תינוקם באופן מיידי באמצעות דיבור הכולל עיצורים ותנועות (דיבור המורכב ממילים). בשתי קבוצות המחקר הראשונה והשנייה נדרשו האימהות להגיב למילמול התינוק בדיבור (של עיצורים ותנועות או רק תנועות ) באופן מיידי וגם תוך כדי התקרבות אל התינוק, חיוך ומגע.

על מנת לבחון את ההשפעה הייחודית של דיבור האם כתגובה למילמול התינוק (המאפיין של ההדדיות והתקשורת של השפה) נוצרו עוד שתי קבוצות ביקורת.
הקבוצה השלישית כללה אימהות שדיברו לתינוקם באמצעות תנועות.
הקבוצה הרביעית כללה אימהות שדיברו לתינוקם באמצעות תנועות ועיצורים –מילים.
גם קבוצה זאת חייכה, נגעה והתקרבה לתינוק בזמן התקשורת עימו.
שתי קבוצות האחרונות (השלישית והרביעית) היו שונות מהקבוצות הראשונות בכך שלא היו מסוכרנות עם מילמול התינוקות. בקבוצות אלו האימהות לא הגיבו באופן מיידי למילמול התינוק אלא דיברו אליו בתנועות או בתנועות ועיצורים בזמנם שלהם (לא כתגובה למילמול).

 

ממצאי המחקר
ממצאי המחקר הראו כי תינוקות הקבוצה הראשונה שנחשפו לתגובות אם המורכב מתנועות בלבד פיטפטו ומילמלו קולות הנשמעים דומים יותר לתנועות. לעומת זאת תינוקות הקבוצה השניה ,שנחשפו לתגובות המכילות תנועות ועיצורים, מילמולם היה דומה יותר לרצף של עיצור ותנועה.
לעומת זאת, תינוקות של הקבוצה השלישית והרביעית ששמעו אותם צלילי דיבור כמו בקבוצה הראשונה והשניה בהתאמה, (אך לא כתגובה למילמולם), לא שינו את מאפייני דיבורם (לא שילבו דיבור המתאפיין בדפוסים חדשים של תנועות ו/או עיצורים) ועל כך לא הפגינו תהליכי למידה מתוך אינטראקצית אם ילד.

 

מסקנת המחקר
מחקר זה מצביע על חשיבות התגובות המילוליות למילמולי התינוק באופן מיידי, הדדי ומילולי. התגובה המיידית של ההורה למילמול ככל הנראה משדרת לתינוק כי לשפה יש משמעות ובכך מגרה את התינוק לדיבור בכלל ולחיקוי דפוסי שפתו של ההורה בפרט.

 

מקור המחקר

social feedback to infant’s babbling facilitates rapid phonological learning

authors: michael h goldstein and jennifer a. schwade

psychological science, 2008




תגובות
אין על מלמולי תינוקות, הכי מתוק בעולם
זיוה | 22-08-2014 22:22
כקלינאית תקשורת אני מאוד מסכימה לכתבה, האפשרות לתת לתינוק למלמל להקשיב למלמול שלו להסתכל עליו בזמן המלמול ולהגיב אליו בדיבור לאחר שמסיים היא דרך מצויינת לפתח הבנה של שפה הכוללת תורות הדדיות מבט עיניים וקשב. תינוקות שמדברים אל ההורה דרך מלמול הם תינוקות שמפתחים תהליכי טרום דיבור בצורה טובה יותר.
לימור | 25-11-2013 12:01
הוספת תגובה
שם:
תגובה: