גיל שלוש שנים

גיל שלוש שנים

מבוא לגיל שלוש - מה עומד להגיע

ברוכים הבאים לגיל שלוש. אם חשבתם שגיל שנתיים הוא גיל מאתגר אז כנראה שלא היה אח גדול בסביבה שזכיר לכם שגיל שלוש מאתגר הרבה יותר. אולי בעצם המשפט הראשון אינו מדוייק כי תלוי איזה ילד יש לכם. איזה טמפרמנט יש לו, כמה והאם ישנם אחים בסביבה, מידת הלחצים של ההורים ועזרה של משפחה.. הכל משפיע על איך יראה גיל שלוש ואיך אתם כהורים תחוו אותו. אז מה מצפה להם השנה הזאת. קחו אוויר לנשימה ובא נתחיל למנות את אחד עשרה המאפיינים הגדולים של גיל שלוש.

גיל שלוש פחדים
שלא יפתע אותכם שהקטן או הקטנה מתחילים פתאום לפחד מהרוח השורקת בחוץ או להתעורר בלילה עקב חלום על פטר והזאב או רק על הזאב (שנמצא בחדר בלילה). הפחד הוא חלק מההבנה המתפתחת שיש דברים מחוץ לגופי שהם עלולים להיות מסוכנים. חשוב להתייחס לפחדים בצורה אמפתית, המאפשרת לילד לבטא את הפחדים ולעודד אותו להתגבר עליהם בצורה אופרטיבית. חשוב להמנע משפטים כמו רוח זה לא דבר מפחיד או אין כאן שום זאב. אין מקום לבטל את הפחד ותחושת הפחד. במוחו הקטן של בן השלוש החוויה היא חווית פחד אמיתית ממשהו שיש לפחד ממנו.

גיל שלוש מגדריות
גם אם לא קנינו משחקים מגדרים עדיין נמצא את הבנים משחקים בכלי תחבורה, קוביות ומשחקים סימבולים של חיות ואת הבנות מדביקות מדבקות, משחקות במשחקי בית ומשחילות חרוזים. מסתבר שהטבע ברא את המינים שונה ואולי בשביל שבאמת נשלים זה את זה. יש מקום לנסות לגוון לכל מין את הצעצועים והמשחקים אך לתת כבוד להעדפות והמשיכה הטבעית של משחקים אצל כל ילד (שבדרך כלל מייצגת גם גורמי עוצמה).

גיל שלוש שלב השאלות
קצת נמאס לענות על השאלה למה ועוד יותר נמאס לענות על אותה שאלה שוב ושוב ושוב ושוב באותו יום ויום אחריו. זה לא שהילד שכח, זה פשוט שיש דברים שהוא רוצה לשמוע שוב ממך גם אם הוא יודע את התושבה. גלו איפוק וסבלנות לחזרות הללו ובדקו טוב טוב שאתם עונים על שאלות הילד בצורה חיובית שיוצרת פתח להמשך סקרנות ולא מדכא אותה.

גיל שלוש שייכות וקניין
״זה שלי״ , משפט מוכר ? אם אני תפסתי את הכפית קודם בתחנת משק הבית אז היא שלי ואם פתאום הנחתי אותה ומשהו אחר לקח אז זה עדיין שלי וזה איום ונורא אם משהו לקח לי אותה. בגי שלוש יש קושי עצום לחלוק משחקים משמעותיים ולמרות שהילד ממשיך או מתחיל ללמוד את נושא התורות ושיתוף במשחקים זה עדיין מאוד קשה נפשית לעשות זאת.גלו הבנה למשברים בתחום הקניין ופעו לבניית ארגז כלים בתחום פתרון הבעיות (לשחק בתורות, לשחק ביחד, למצוא עוד כפית...)

גיל שלוש - לא אין מה לצפות לויסות רגשי
ילדים בגיל שלוש יכולים להשתטח על הרצפה בבכי מכל שטות קטנה. הם לא קיבלו מה שהם רצו בדיוק או בגלל שאח שלהם קיבל לפניהם את אותו דבר. יש יחוס יתר לדברים שלנו המבוגרים נראים וידועים כלא חשובים, אך מה לעשות הטעויות הקוגניטיביות הללו יחלפו ואנחנו ההורים מוכרחים לגלות איפוק וסבלנות בתגובה לסערות הרגשיות האלו. חשוב לתת לגיטימציה ולהבהיר לילד שאתם מבינים את רגשותיו ולאט לאט למשוך לפתרון מתאים כשהילד נרגע. לא פשוט אך אפשרי.

גיל שלוש התפתחות קוגניטיבית - טעויות קוגניטיביות מתאימות גיל
אם אחות אחת תקבל חבילת בצק אחת ואחות שניה תקבל את אותה כמות בחלקים קטנים, האחות עם החבילה הגדולה, שהיא במקרה בת שלוש, עלולה לבכות שאחותה קיבלה יותר. כמה שלא תסבירי לה שהי קיבלה אותה כמות כמו אחותה רק בגוש אחד ולא בגושים נפרדים ההסבר לא יספק אותה. למה ? כי אין הבנה של שימור כמות. מבחינתה - יותר בצקים קטנים זה יותר כמות.

גיל שלוש - אמרת אז התכוונת באמת
נועם אמר שהוא לא חבר שלי, גפן אמרה שהציור שלי הוא קשקוש. כל אמירה חיובית או שלילית נלקחת עד עומק נשמתם של הילדים הרכים. אם משהו אמר לילד שלך שהוא לא חבר שלו אז זה מבחינתו אמירה טוטלית וקשה לכל חייו. לא משנה שיום אחרי אותו חבר ישחק איתך כרגיל כאילו כלום לא קרה. באותו רגע של האמירה, הילד יתפוס אותה כטוטלית וקשה. הוא עלול לבכות ולגלות קושי לצרת לבד מהסערה הרגשית.

גיל שלוש  - מעגלי הילד
יש את אבא, את אמא, סבא, סבתא, דודים ודודות, כמה שכנים וחברי הגן. זהו, אלו מעגלי הילד. זה עולמו. מעבר לכך טרם נבנו העולמות הנוספים (שכונה, עיר, מדינה, יבשת, יקום...) אפשר לתווך וללמד אך כל עוד הדברים הנוספים אינם בעולם החוויה הם אינם באמת קיימים במודעות.

גיל שלוש למידה חוויתית
כמה חבל שהגענו לבית ספר כי בגן עדיין הבינו שלמידה חייבת תמיד תמיד להיות חוויתית. לומדים את מה שרואים, מבינים את מה שנוגעים ומה שמעבדים בחוויה, במגע, בטעם ובתנועה. חוויה חושית היא הלמידה העמוקה והעוצמתית ביותר. להסביר לילד במילים יכול לאפשר לו להבין הרבה דברים אבל אין כמו לעשות ולגעת כדי להבין ולחוות באמת.

גיל שלוש חוויות חושיות לתיעול צרכים
בגיל שלוש, בדומה ליתר הגילאים הילד זקוק לתיעול של צרכי תנועה מגע. זאת הסיבה שגם הגן וגם הבית צריך לספר חוויות מוטוריות ותחושתיות לילד. טיולים, חצר משחקים לתנועה, חצר גרוטאות, חומרים לעבודה (בצק, חימר, צבעי ידיים, צבעים). כל החוויות הללו נותנות לילד לפרוק את הצרכים התנועתיים, המוטורים והרגשיים. כשילד כועס או עצוב הוא יכול להוציא את הרגש דרך העבודה בחימר לדוגמא. המילים עדיין לא זמינות ונשלפות גם אם הילד יודע לדבר

הנמכת ציפיות לשפה ותקשורת במצבי קושי
הילד יכול להכיר את המילה פחד, כאב ולדעת להסביר עצמו נפלא כשרוצה, אך ברגעי משבר ובכי גם אם הוא הילד הכי שפתי הוא פשוט יבכה או במקרים אחרים יצרך, ירביץ או ינשוך. הרגש יציף אותו והוא לא יהיה מווסת מפיק כדי לעצור את העוצמה הרגשית ולהסביר מה גורם לו להיות כל כך נסער. נסו להיות שם בשבילו. לא לכעוס אלא לאהוב, להכיל איתו יחד תסכולים ולעודד אותו להסביר מה קרה בעולמו וכיצד מתמודדים.

גיל שלוש ממשיכים עם המוצץ או נפרדים ממנו ?
יש הורים שמחליטים לגמול ממוצץ בגיל שלוש. קחו בחשבון שהחלטה כזאת לא מחליטים סתם כך. חושב לוודא שמדובר בזמן כמה שיותר נטול שינויים וקשיים בחיי הילד שהרי המוצץ הוא צורך רגשי. וחשוב לדעת שיש בכל גן גננת ו/או פסיכולוגית אזורית שיכולה לתת לכם הדרכה טובה כיצד לגמל בהדרגה מהמוצץ וחס וחלילה לא להעלים אותו באופן חד צדדי.

לסיכום,
גיל לא פשוט, להורים ולילדים אבל אם מודעות וידע קודם וכמויות עצומות של סבלנות אפשר לעבור הכל עם לא מעט רגעי אושר וצחוק צרופים

קראו עוד בנושא
אחים רבים מה לעשות
גמילה ממוצץ גיל 3



תגובות
זה נורא תלוי בבשלות הרגשית של הילד ובמקום שלו במשפחה אבל בהחלט הזמן עושה את שלו והקטנים מתבגרים
סיגל | 14-03-2017 05:18
לקראת גיל שלוש וחצי כבר הכל יותר משתפר ,תנו לזמן לעשות את שלו.
מיכל | 24-02-2017 02:09
הוספת תגובה
שם:
תגובה: