גמילה מחיתולים - הימנעות מישיבה על אסלה לצורך ביצוע צרכים

גמילה מחיתולים

חרדת אסלה

אבחון וטיפול בבעיות שליטה בסוגרים אצל ילדים

הימנעות מישיבה על אסלה לצורך ביצוע יציאות בסיר או על האסלה
בקרב פעוטות וילדים

האם הילד שלך נמנע משימוש באסלה לצורך ביצוע צרכים ? האם נמנע מלעשות את צרכיו וסובל מעצירויות קשות ? האם כל בקשה או תזכורת של הליכה לשרותים מלווה בהתנגדויות,לחץ וריב עם הילד ? האם הילד נותן דרך קבע תרוצים או מנסה להתחמק מהליכה לשירותים (אלך לשירותים עוד מעט..) האם התופעה של איפוק והימנעות מיציאות מתעוררת בגן, במעון ובמקומות נוספים ?

בטווח גילאי שנה וחצי עד גיל שלוש לומדים מרבית הילדים להיגמל מחיתולים ולהיות עצמאיים בביצוע צרכים (הליכה לסיר ו/או לשירותים לצורך הטלת שתן וצואה). ישנם ילדים שנמנעים מביצוע יציאות בסיר ובאסלה ומתאפקים מאוד כדי להימנע ממצבים אלו עד כדי הגעה למצב של כאבי בטן חמורים וצורך באשפוזים. טווח של אחוז עד שלושה אחוז מהילדים מפתחים חרדת אסלה  (ששמה המקצועי נקרא אנקופרסיס)

מי הם הילדים המגלים חרדת אסלה ?
כלפי חוץ מדובר בילדים רגילים עם רמת אינלטגנציה ויכולות תקינה. בתחום היציאות, מדובר בילדים עם חרדה עמוקה בתחום שאינה מאפשרת הליכה עצמאית וסדירה לשירותים לצורך יציאות. ילדים אלו לעיתים יתאפקו שעות ואף ימים, דבר שיגרור כאבי בטן ועצירות קשה. ישנם ילדים שיעשו צרכים בתחתונים (יבקשו או לא יבקשו להחליף בגדים) או שיבקשו חיתול לצורך ביצוע צרכים.

מה הגורמים לבעיה של חרדת אסלה , פחד לעשיית צרכים בשירותים?
מתוך איסוף היסטוריה רפואית, לעיתים יתגלה כי מדובר בילדים שסבלו מעצירויות קשות כתינוקות וילדים, לעיתים מדובר בילדים שסבלו מפיסורה (סדק בפי הטבעת), לעיתים מדובר בילדים עם רגישות גבוה לכאב ביציאות ולעיתים מדובר בילדים לא עבר רפואי כלל. ממחקרים שונים עולה כי חרדת אסלה או חשש מיציאות אינה נגרמת בגלל סיבה סביבתית (הורים שמקפידים או מלחיצים את הילד להיגמל ולהשתמש באסלה), כך שאין סיבה להאשמה עצמית.


איך מטפלים בבית בחרדת אסלה ?
הטיפול ההורי בחרדת אסלה צריך להיות טיפול המשלב  מאפיינים פסיכולוגים, התנהגותים ורפואיים
מודעות – חשוב לשוחח עם הילד על המצב ולהפוך אותו לשותף למטרה של עצמאות בעשיית צרכים באסלה.תחילה עשוי הילד להתחמק, אך חשוב שההורה יעזור לילד להבין כי לא ניתן לחמוק מנושא זה.
שיטת התזכורות החוזרות – חשוב להזכיר לילד ללכת לשירותים בתדירות קבועה לצורך עידוד יציאות ובהדרגה להפחית את תזכורות, תוך בקשה מהילד לתזכר את עצמו או להרגיל את עצמו לבצע הליכה לשירותים. לאט לאט להעביר את האחריות אליו בהתאם לגילו וביטחונו בתחום.
שיתוף הגננת – חשוב לשתף את הגננת ובעלת המעון בנושא כדי שגם הם יקחו חלק מתוכנית התזכורות האינטנסיביות (ישתתפו גם בתוכנית ויאפשרו לילד ללכת לשירותים  ללא צורך בקבלת רשות).
שילוב תכשירים מקלי יציאות – ניתן להשתמש בחומרים מרככי צואה לצורךהקלה על יציאות כגון שמן פרפין.
הפן הפסיכולוגי – שילוב ספרי קריאה וקלטות בנושא. מומלץ להקריא לפעוט ספרים בנושא הליכה לשירותים ופיתוח עצמאות בתחום כדי לאפשר פיתוח שיחה ועיבוד הנושא.
עקבית ושיטתיות – העיר בשיטה היא עקביות ושיטתיות. לעיתים מוותרים לילד מהר מדי ואז למרות שהתוכנית ההורית הייתה טובה היא לא מספקת תוצאות. חשוב לא לוותר לילד ולהסביר לו שוב ושוב שהתהליך הוא לטובתו (תכאב פחות הבטן, תהיה הרגשת הקלה, יהיה כף לשחק בחוץ וכד').

הטיפול המקצועי במצבי חרדת אסלה
במידה והטיפול ההורי לא מצליח, ניתן לפנות לרופא משפחה לצורך התייעצות, לבקש שלילת של בעיה רפואית (כמו פיסורה) הגוררת התאפקות והימנעות מיציאות.לאחר מכן ניתן לבקש מרופא המשפחה הפניה לפסיכולוג המתמחה בתחום. במקרה זה יתקיימו מספר פגישות הורים בהם יספק הפסיכולוג הדרכה ליישום בבית ושיחות טלפון לבחינת התקדמות התהליך (ברוב במקרים לא יהיה צורך לפגישות עם הילד).

טיפים
מומלץ לברר האם קיימת השתתפות בדמי הטיפול על ידי קופות החולים.
מומלץ לברר אלו ספרים עוסקים בנושא (סיר הסירים, רוצה חיתול, פיפי בשדה) כדי לעזור לילד להתמודד עם החוויה שעובר.




תגובות
הוספת תגובה
שם:
תגובה: