הקראת סיפורים לתינוקות

על ספרים ועל התפתחות תינוקות

הקראת סיפורים לתינוקות, פעוטות וילדים

מאיזה גיל להתחיל ולמה מגיל כה צעיר ?

כן, כן, כבר מגיל צעיר (גיל אפס ועד גיל שנתיים), מומלץ לחשוף תינוקות לפעילות של הקראת סיפורים. לרוב מדובר בספרי תמונות וספרים נפתחים עם מרקמים שונים. מדובר בפעילות העוסקת בהתבוננות והקשבה . למרות שבגיל הזה, הילד אינו מדבר, הוא מקשיב וקולט מילים, צלילים ומקצב ונהנה מצלילים נעימים, חריזה  וכל דבר שיש בו תבנית פשוטה החוזרת על עצמה. פרט לכך, הקול המוכר של ההורה המקריא לידו סיפור לפני השינה, אחרי מקלחת או בכל מצב אחר יכולה להרגיע מאוד ולהוות אבן יסוד ראשונה בתחום ההקשבה.

בטווח גיל שנתים עד ארבע ילדים מסוגלים להקשיב לסיפור עם רצף עלילתי קצר, המלווה בציורים. הסיפורים בגיל זה הם קצרים מאוד ועיקר ההקשבה וחווית הסיפור נחוות דרך התמונות.  הסיפורים בשלב זה יכולים לספק לילד לא רק אוצר מילים אלא גם כלים להבנה והתמודדות עם נושאים חשובים בחייו כמו לידת אח נוסף, גמילה מחיתולים, מעבר לגן חדש ועוד. בצורה זאת עוזרים הספרים לילד לפתח את התחום הרגשי -חברתי.

סביב גיל שש, כיתה א', לומדים הילדים לקרוא. למרות שמדובר בשלב בו רוכש הילד את עצמאותו בתחום, הקראת ספרים משותפת מאפשרת לחזק ולשכלל את יכולת זאת ולתת לילד תיווך ממוקד בצרכיו. חשוב לא לוותר על קריאה משותפת גם בשלב זה. 

למה הקראת סיפורים חשובה בכל גיל וכבר בגיל הרך ?

הקראת סיפור לילד או אפילו דפדוף בספר תמונות עם פעוט הוא זמן איכות . זמן לאינטראקציה אמיתית. בעיקר כשהיא נעשת באזור ללא מסיחים רבים, וכשההורה או המטפל מפנה לך זמן אמיתי וחושב על מטרה /כוונה אמיתית לתת לילד ערך מוסף כלשהו.

הידוע לכולם – פיתוח אוצר מילים- דרך הקראת סיפורים ניתן ללמד את התינוק מילים חדשות והקשרם לסיפור ולתמונות. הורה המעוניין להרחיב את אוצר המילים האקטיבי של הפעוט עשוי לחזור על המילה החדשה שנלמדה בסיפור מספר פעמים לאחר מכן בהקשר של הסיפור ובהקשר אחר בליווי תמונה או מול החפץ או הדבר עצמו, אותו מעוניין שהפעוט יכיר. אם מדובר בילד מעל גיל ארבע ניתן לבקש מהילד לחזור על המילה וללמד אותו להשתמש בה במשפט באמצעות חיקוי.
הקראת סיפורים עם חרוזים – הקראת סיפורים עם חרוזים מפתחת את הפן השמיעתי של השפה . ככל שהילד גדול יותר ניתן לקרוא לו סיפורים עם חרוזים ולבקש ממנו להשלים את המשפט בו יש חריזה.
אם הילד אינו מצליח, ניתן לתת לו שתי אפשרויות להשלים משפט. אחת עם חרוז ואחת בלי ולראות אם הילד בוחר את המילה עם החרוז.
אינטונציה – לשפה יש גם הבט פרגמטי. ניתן להגביה את גובה הקול, לשלב מבע ורגשות תוך כדי קריאה. הורה או אדם המקריא סיפור ועושה זאת מתווך לתינוק מהי ההבעה שמעוניין להעביר , מלמד את הילד שימוש בתקשורת בלתי מילולית, שחשובה לו פחות להבעה ויצירה.
פתח לשיחה והתמודדות עם נושא מציק, בעייתי או שלב התפתחותי– הורים יכולים לבחור סיפור העוסק בנושא המטריד את הילד (פחד מחושך, מעבר לישיבה בסיר למשל), וכך לאפשר לעבד את הנושא ולתת מקום לביטוי רגשות אישיים.
פיתוח תהליכי חשיבה – סיפור לא אמור להיגמר בתום הקריאה. לאחר סיום הסיפור נפתחת דלת לפיתוח תהליכי חשיבה. ניתן לשאול את הילד האם יש לו שאלות על הסיפור וניתן לשאול אותו שאלות על הסיפור. את הילדים קטנים נשאל שאלות קצרות וסגורות וילדים גדולים יותר נשאל שאלות פתוחות. ניתן לשאול שאלות הבודקות הבנה של סיפור (לא רק בסוף הסיפור, לפעמים כבר תוך כדי הסיפור כדאי לשאול שאלות ולראות האם הילד הבין), שאלות העוסקות בזיכרון של פרטי הסיפור. כשמדובר בילדים גן חובה ניתן להעמיק בשאלות היפוטניות לפיתוח חשיבה מופשטת (אם היה קורה לחיה א' ולא ב' איך לדעתך היה מסתיים הסיפור). אחד הדברים החשובים שכדאי לעשות בכל סיפור הוא לסייע לילד להבין עקרון או מוסר השכל שניתן ללמוד מהסיפור. פרט לכך מומלץ עוד יותר להראות ולהסביר לילד איך הוא עצמו יכול להשתמש בעקרון או במוסר השכל בחייו שלו. ילדים אינם בהכרח נוטים להסיק מסקנות אלו ולכן התיווך בנושא זה הוא ערך מוסף עצום.
שלב אחד קדימה – הסיפור יכול להיות בסיס לפעילות נוספת כמו הכנת דף צביעה שבו יש דמות הקשורה לסיפור, ציור ציור משותף שקשור לנושא הסיפור או המחזה קצרה של קטע מהסיפור. מגיל שש והעלאה ניתן לנסות לכתוב עם הילד סיפורים קצרים משותפים (סיפורים שמתחילים בדומה לסיפור הקיים ומסתיימים אחרת).

טיפים קטנים בנושא קריאה לתינוקות, פעוטות וילדים

למה מומלץ לשים אצבע ?
מומלץ לקרוא טקסט ולהשתמש באצבע כדי להראות לילד את מיקום הקריאה (תרגול יכולת מיקוד ומעקב). במקביל מומלץ לעצור ו –או להצביע על התמונה המסבירה את שקראנו או לבקש מפעוט או הילד להצביע על תמונה זאת (איפה הכלב בסיפור ?).

באיזה קצב מקריאים סיפורים ?
בקצב איטי המתאים לגיל הילד, קצב המתאים למעקב. חשוב לאפשר הפסקות להתבוננות בתמונות ושאלת שאלות.

איפה כדאי להקריא סיפורים ?
בכל מקום שמתאים, שאין בו הרבה רעשים מהטלוויזה ומהסלולרי.

מתי מקריאים סיפורים ?
מתי שמתאים, לפני השינה כדאי מאוד כי אז יש סיכוי שהדבר יהפוך להרגל מושרש אצל הילד.

מה עושים כשילדים לא אוהבים להקשיב לסיפורים ?
מתחילים בספרי תמונות, ממשיכים לסיפורים קצרים ובודקים אפשרויות לסיפורי/ספרי קומיקס ובדיחות או ספרים בנושאים שמעניינים את הילד (ספרים בנושא כלבים/חיות, מכוניות).

מה עושים כילדים אוהבים מאוד ספרים וסיפורים ?
בודקים מתי ואיפה יש  הקראת ספרים בספריה של סופרים ואומנים.


מאמרים בתחום חשיבות הקריאה להתפתחות הילד

סגל-דרורי, א. (2004). מאפיינים קוגניטיבים ורגשיים בתיווך אמהות בעת קריאת ספר לילד ותרומתם לניצני הקריאה שלו: השוואה בין שתי קבוצות מיצב. עבודת גמר לשם קבלת התואר מוסמך, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן.


bergin, c. (2001). the parent-child relationship during beginning reading. journal of
literacy research, 33(4), 681-706.


de temple, j.m., & snow, c. (1996). styles of parent-child book reading as related to
mother’s view of literacy and children's literacy outcomes. in j. shimron (ed.),
literacy and education: essays in memory of dina feitelson )pp.49-68(. cresskill, nj: hampton press.

lancy, d.f. & bergin, c. (1992, april). the role of parents in supporting begigning
reading. paper presented at the annual meeting of the american education
research accosiation, san francisco, ca.

lancy, d.f., draper, k.d., & boyce, g. (1989). parental influence on children's
acquisition of reading. contemporary issues in reading, 4(1), 83-93.

leseman, p.p.m., & de jong, p.f. (1998). home literacy: opportunity, instruction,
cooperation and social-emotional quality predicting early reading achievement.
reading research quarterly, 33, 294-318.

reese, e. (1995). predicting children's literacy from mother-child conversations.
cognitive development, 10, 381-405.

reznik, m.b., roth, j., aaron, p.m., scott, j., wolking, w.d., larson, j.j., &parcker, a.b. (1987). mothers reading to infants: a new observation tool. the
reading teacher, 40, 888-894.


snow, c., & ninio, a. (1986). the contracts of literacy: what children learn from
learning to read books. in w.h. teale & e. sulzby (eds.), emergent literacy:
writing and reading (pp.117-138). norwood, nj: ablex publishing corporation.




תגובות
הוספת תגובה
שם:
תגובה: